מידע מקצועי

היתר נישואין לאישה שיש לה תינוקת מגבר אחר

נימוקים לפסק הדין

בפנינו בקשת אם להיתר נישואין עם חתנה המיועד, אף שיש לה בת תינוקת מגבר אחר.

המבקשת מצהירה כי היא מתכננת להינשא ביום ט”ו בחשון תשע”ט (24.10.18), ולה בת מגבר אחר בגיל שנה וחמישה חודשים (נולדה ביום ח’ באייר תשע”ז (4.5.17)). האב לא הכיר באבהותו על הבת ולא משלם לה מזונות.

המבקשת מצהירה כי לא היה לה כל קשר עם גבר אחר מאז הקשר עם אבי הבת, עד לקשר עם חתנה המיועד שאיתו היא גרה כבר חודש באותו בית, והקשר ביניהם נמשך כבר שנה. מצהירה כי עתה היא לא בהריון. מצהירה כי לא הניקה את הבת כלל, מסיבה רפואית, משום שיש לה דלקות פרקים ולכן קיבלה מיד לאחר הלידה כדורים לייבוש החלב.

כן מצהירה שוב כי לאבי הבת אין כל קשר עם הבת, ואינו משלם בעבורה מזונות.

מצהירה כי היא זו שמפרנסת את הבת, עובדת ומקבלת הבטחת הכנסה. לטענתה, היא מסתדרת עם מזונות הבת. הבת בריאה ולא צורכת מאכלים מיוחדים.

לאחר הפסקה בדיון הוכנס חתנה של המבקשת, ונבחנה עמו אפשרות להבטחת מזונות הבת, והוא מצהיר כי הוא מגדל ומפרנס את הבת של המבקשת כבר מעת היותה בת כמה חודשים.

עד כאן טענות המבקשת והצהרות בן זוגה.

בית הדין בחן עם המבקשת האם הם יוכלו להמתין עם הנישואין, ברם המבקשת טוענת בתוקף כי מחמת כמה סיבות, לא יהיה ניתן להמתין מעבר למועד הנישואין הנקוב לעיל.

ובהחלטת בית הדין שנתנה למחרת הדיון, ביום כ”ה בתשרי תשע”ט (4.10.18), נאמר:

ובכן, לאור מועד חתונתה הסמוך של המבקשת; מאז אתמול (מועד הדיון) בית הדין בחן את מכלול השיקולים ההלכתיים, וקובע כי יש להתיר למבקשת להינשא כבר עתה, לאחר שכבר מלאו ט”ו חודש לבת.

בית הדין ישקול לצרף נימוקים הלכתיים לתיק.

ועתה נצרף הנימוקים להחלטה זו.

הדיון ההלכתי בתיק זה הינו באיסור “מינקת חברו” המובא בשולחן ערוך אבן העזר סימן יג, הקובע כי אסור לאישה להינשא עד שימלאו לבנה (או בתה) כ”ד חודש.

תקופת האיסור

מקורה של הלכה זו הוא ביבמות דף מב ע”א. שם נאמר שאסור לאדם לשאת לאישה מעוברת חברו (אישה שהיא כבר מעוברת מאחר), וכן יש איסור לשאת מינקת חברו (אישה שמניקה את התינוק שלה).

דין זה מובא גם בכתובות ס ע”א, ושם מובאים כמה שיעורי המתנה למינקת חברו:

“תנו רבנן מינקת שמת בעלה בתוך עשרים וארבעה חודש, הרי זה לא תתארס ולא תינשא עד עשרים וארבעה חודש, דברי רבי מאיר, ורבי יהודה מתיר בשמונה עשר חודש […] אמר רשב”ג אני אכריע, לדברי האומר עשרים וארבעה חדש – מותרת להינשא בעשרים ואחד חודש, לדברי האומר בשמונה עשר חודש – מותרת להינשא בחמישה עשר חודש, לפי שאין החלב נעכר אלא לאחר שלשה חודשים” (יתבאר על פי טעמי ההמתנה שיובאו להלן).

מצינו אם כן בגמרא שלש שיטות מהו פרק הזמן אחר הלידה בו אסור למינקת להינשא: כ”ד חודש, י”ח חודש וט”ו חודש. אמנם השולחן ערוך (אבן העזר, סימן יג סעיף יא) פסק שיש להמתין כ”ד חודש (חוץ מיום שנולד ויום שנתקדשה בו), אך נראה שניתן יהיה לצרף כסניף להקל גם את השיטות שלא נפסקו להלכה, ויובא לקמן.

הטעמים לאיסור

הטעמים להמתנה זו של כ”ד חודש למעוברת ומינקת חברו מובאים בגמרא שם, ומוזכרים בבית שמואל (שם, ס”ק כ).

בתחילה ביארה הגמרא את הטעם של דין זה (האיסור על מעוברת חברו להינשא תוך זמן זה) “שמא תעשה עוברה סנדל” (שמא תתעבר פעם נוספת מבעלה החדש, ועיבור זה יהרוג את העובר שכבר מצוי ברחמה). הקשתה הגמרא (על פי רש”י שם) אם כן כיצד התירו לאדם לשמש עם אשתו המעוברת, והרי גם שם קיים חשש זה? וביארה הגמרא טעם נוסף לחשש זה “משום דחסה”, דהיינו שהתשמיש עם בעלה השני עלול לדחוס את העובר שברחמה ולהרגו. הקשתה הגמרא, אם כן כיצד התירו לכל אדם לשמש עם אשתו המעוברת ולא חששו לכך?

למעשה הגמרא שם דחתה טעם זה (“דחסה”), ולמסקנה נתנה טעם אחר לאיסור, והוא: כל מעוברת לאחר שתלד תיעשה מינקת, ובמינקת ישנו חשש שאם תתעבר מבעל אחר בתקופת הנקתה, יתכן והעיבור יעכיר את החלב שלה ולא יהיה לה חלב להניק את הבן ויבוא הבן לכלל סכנה. ואמנם בכל אישה נשואה לא חששו לכך, שהרי גם אם תתעבר וייעכר חלבה, בעלה שהוא אבי הילד יקנה מוצרים להאכיל את התינוק (“ממסמס ליה ביצים וחלב”) אך ביחס לבעל זר (שאינו אבי הילד) אנו חוששים שלא יקנה לבן שלה מוצרים אלו, והרי חלבה כבר עכור, ולא יהיה לתינוק זה מה לאכול, ויכול הוא להסתכן. לכן אסרו חכמים על מעוברת חברו ומינקת חברו להינשא תוך כ”ד חודש.

הבית שמואל שם (ס”ק כ) מעיר על הרמב”ם, מדוע הביא את טעם “דחסה”, והרי הגמרא דחתה טעם זה והביאה טעם אחר להלכה (ועיין שם בבית שמואל המבאר את הרמב”ם בזה, שכוונתו שאף שטעם זה נידחה כמקור לדין, מכל מקום ההשלכות ההלכתיות העולות מטעם זה, נשארות אף למסקנה).  

הקלו בדין “מינקת” יותר מבדין “הבחנה”

למעשה, נראה שחז”ל הקלו במקרים מסוימים בדין מינקת חברו, אף שבדין ג’ חודשי הבחנה לגרושה או אלמנה (המובא בתחילת סימן יג), מחמירים טובא מדין “לא פלוג”, ויש לבאר מהו החילוק בין הדינים?

לשאלה זו התייחס ערוך השולחן (אבן העזר סימן יג סעיף יד) וכתב בתחילה שבעניין המתנה ארוכה של כ”ד חודש (מינקת) לא רצו להחמיר כל כך (כמו בהבחנת ג’ חודשים), ועוד הוסיף שבהבחנה ישנו חשש יוחסין וביוחסין החמירו יותר (ועיין בתחילת הסימן בבית שמואל ס”ק א ובפתחי תשובה ס”ק א שיש אומרים שחיוב ההבחנה של מעוברת הינו מהתורה), ודין מינקת חברו הוא גזירת חז”ל.

האם גזרו בגרושה

הטור שם הוסיף שדין זה הוא בין שאישה זו (המעוברת או המניקה) אלמנה בין שהיא גרושה בין שהיא מזנה, אולם למעשה, דין זה שנוי במחלוקת בראשונים: שיטת רבנו שמשון המובאת בתוס’ ביבמות (מב ע”א, ד”ה סתם) היא שאישה גרושה אינה צריכה להמתין פרק זמן זה, שהרי גרושה אינה משועבדת להניק את בנה (והרי כל חיוב ההמתנה נובע מכוח חיובה להניק, כמו שהתבאר ויבואר עוד). ואולם, רוב הראשונים (התוס’ עצמו שם, הרא”ש, הר”ן המרדכי, ר”ת ועוד ראשונים) חלקו עליו בזה וסברו שגם גרושה צריכה להמתין. כן היא גם שיטת הרמב”ם.

ואמנם בנידון דידן אין מדובר בגרושה אלא באישה שילדה מאדם פנוי, אך נראה להשוות זאת לדין גרושה (שאינה משועבדת להניק), כך שכסניף לקולא ניתן לצרף את שיטת ר”ש הזקן שבתוס’, אף שלא נפסקה הלכה בשו”ע (סעיף יא) כשיטה זו.

בנוסף, בנידון דנן המבקשת כבר בקשר אישי עם גבר אחר, המיועד להיות חתנה, ומשכך, ניתן לצרף להיתר את דין הרמ”א שם בסעיף יא שהביא את הדין המובא בגהות מרדכי (יבמות, פרק החולץ סימן קו) שיש להקל באישה שהיא כבר בקשר עם גבר אחר, שלא תצטרך להמתין חודשים אלו (שיטת ה”ר מרדכי טורמש”א שם, אף שהמרדכי עצמו כתב שלא הודו לו חכמים בזה). ברם, ביחס לנידון דידן, אמנם ראינו כי הרמ”א הביא את הדין המובא בהגהות מרדכי, להקל באישה שבקשר עם גבר אחר (ואף המבקשת כבר חיה עם אדם אחר), ואולם עדיין קשה להסתמך לגמרי על כך לקולא בנידון דנן, מאחר שסוף סוף השולחן ערוך עצמו לא פסק קולא זו וחלק על כך (והמבקשת שלפנינו היא מבני ספרד), וכן לאור השיטות שאף הרמ”א עצמו לא הקל בכך בכל מקרה.

לא הניקה כלל

בנוסף, בנידון דנן, המבקשת לא הניקה מעולם בשל בעיה רפואית, וכפי המתואר בדבריה דלעיל, ואף עובדה זו מצטרפת לקולא, לאור האמור בשולחן ערוך שם סוף סעיף יא ביחס לאישה שלא מניקה. ועיין אף באר היטב שם ס”ק כא, שיש להתיר באישה שחלבה מסוכן לתינוק ולא הניקה כלל מחמת סיבה רפואית (בשם שו”ת חכם צבי). בנוסף, ראו פתחי תשובה שם ס”ק כט, שהקלו בגרושה שלא התחילה להניק כלל. ברם, עיין בסוף הפת”ש הנ”ל, שיש שהחמירו אף בנשים שלא התחילו להניק כלל, משום החשש שנשים לא יתחילו להניק כדי להינשא מיד, ויבוא הוולד לידי סכנה.

בשאלת אישה שפסקה להניק עסקו גם בפד”ר חלק ד (עמוד 64, בית הדין הרבני ירושלים בפני כב’ הדיינים הגאונים זצ”ל: הרב אליעזר ולדנברג, הרב עובדיה יוסף והרב יוסף קאפח), וכך כתבו:

“כסניף לשני יסודי ההיתר הנ”ל שכתבנו שלפיהם אין לכופם להתגרש, יש להוסיף גם זה מה שלמעשה הפסיקה כבר התובעת מלהניק את הולד, ולפי דבריה עשתה זאת בגלל סבל בשדיה, ויש ידיים מוכיחות לכך ממכתב הנהלת ביה”ח הדסה שכתוב שעוד מצאו אצלה מדי טיפולם בה סימנים של דלקת בשדיים. מצב זה מקיל לנו בהרבה שאלת איסור של מינקת חברו, ואעפ”י שלמעלה מחדשים כבר הניקה את הולד, והוא ממה שמצינו בשדי חמד מערכת איש סימן ג’ אות א’ שמזכיר סברא לומר דאף דכבר הניקתו אמו חדש אחד, אם היו רואים שלא הכיר הילד את אמו הרי כל שלא הכיר את אמו הו”ל כלא התחילה להניק ע”ש, ופירוש מכירה, היינו אם אינו יונק מאחרת אבל אם יונק גם מאחרת נקרא אין מכירה כמובא באוצר הפוסקים סימן י”ג ס”ק ק”י אות ג’ בשם הרבה פוסקים עי”ש. ובנידוננו הרי הולד כיונק מאחרת בקבלו ברצון מזונו באמצעות בקבוק.

[…]

וכן עיין באוצר הפוסקים סימן י”ג ס”ק ע”ד אות א’ מה שמביא בשם תשובה אחת שכתב באחרי שכבר נגמל הבן ופסק חלבה כמו בלא התחילה להניק עיי”ש, ועיין שם ג’ בס”ק ע”ח אות ב’ מ”ש בשם שו”ת חיי עולם נטע ע”ש.

[…]

כמו כן למעשה כבר עברו יותר מג’ חדשים מלידתה את הולד וכבר עברו ג”ח ופסק חלבה, וגם זה מחליש ענין מינקת חברו כדאיתא בשו”ת נודע ביהודה מהדו”ק חלק אבן העזר סימן י”ז מוזכר גם בפ”ת סימן י”ג ס”ק כ”ט, וכן בשדי חמד מערכת אישות סימן ג’ ס”ק י”ז ובאוצר הפוסקים סימן י”א ס”ק עב אות ב’ בשם שו”ת בית יצחק סימן ס”ב עי”ש.

[…]

ומה שכבר ינק הולד זמן, זה ג”כ מצד אחד מיקל עלינו הדבר כדכותב סברא כזאת בשו”ת חתם סופר חלק אבן העזר סימן ל’ מובא גם בפ”ת סימן י”ג ס”ק ל’ דבכבר ינק הולד זמן מה שוב ליכא סכנה ברורה אצל כל הילדים רק דחז”ל חששו למיעוטא בפ”נ או משום ילדים דעלמא עי”ש”.

כך שכל שכן שיש להקל טפי באישה שלא התחילה להניק כלל, מחמת סיבה רפואית, וכגון נסיבות דנן.

בנידון דנן, אף הצהיר חתנה המיועד של המבקשת כי הוא פרנס את הבת ואת המבקשת עד היום, ונראה כי בכוונתו להמשיך לנהוג כן.

סברא נוספת שהיה ניתן לצרף לקולא כיום, היא מחמת קצבת ביטוח לאומי שמקבלת כל משפחה בארץ ישראל, וממילא, אף אם לא תוכל להניקו, עדיין יוכל להתפרנס הילד מקצבה זו.

ואכן פסק בשו”ת אגרות משה (אבן העזר חלק ד סימן מט) כך:

“אני כותב וכו’ בדבר האלמנה שבעלה מת במלחמה, אשר יש לה כבר י”ג חדשים אחר מיתת בעלה, והילדה שנולדה לה אחר מיתת בעלה כבר גמלתה בזמן שנוהגות הנשים בזמן הזה, ולא מצד מחשבת להינשא, ואין חסר לה להתינוקת כלום מחמת שהמלכות שולחת לה בעדה כסף ככל הצורך מחמת שאביה מת במלחמה, ונזדמן לה עתה אחד מידידי בעלה שרוצה לישאנה ולהשגיח על בניה שזהו טובה גדולה להבנים, ועד שתינשא לו יעברו עוד שנים או שלשה חדשים שכבר יהיו יותר מט”ו חדשים ממיתת בעלה, ואי אפשר לפניו לחכות יותר זמן, וגם הרבה אינשי יש ממשפחתו שאם ירצה לחכות יותר יעכבוהו מלישאנה, שלפניה הוא הפסד גדול, שלא מצוי מי שירצה ליקח אלמנה עם ילדים. שלכן פשוט שמותרת לינשא לו, ואם אפשר טוב לחכות עד אחר י”ח חדש מלידת בתה אבל כשלא אפשר יש להתירה תיכף אף כשעדיין ליכא ט”ו חדש”.

היה מקום לומר שניתן לצרף את הדברים הנ”ל כסברא נוספת לקולא, שבמקום שהמדינה תומכת באמצעות קצבת ילדים (ביטוח לאומי) ניתן להקל לכל הפחות לאחר י”ח חודש, ואם אינם יכולים להמתין ניתן להקל אף בפחות מכך, ונתיר לה להינשא בתאריך המתוכנן. ברם, למעשה עדיין צריך עיון האם בנידון דידן ניתן להקל על סמך זה, מחמת כמה סיבות (כגון שכיום הקצבה היא נמוכה מאוד באופן יחסי).

בנוסף, ראו אף מה שכתב בשו”ת אגרות משה (אבהע”ז חלק ד סימן נ) אודות נישואי מינקת לאחר י”ב חודש (בהמשך לתשובתו בנידון דידיה): “אך כשתגמלנו בזמן שרגילות המניקות בזמן הזה דהוא בהשלמת י”ב חדש, דאף אם נימא שליכא רובא שיונקות כל יב”ח, מכל מקום מיעוט גדול ודאי יש והחמירו בזה גם בשביל מיעוט דהא הלכה כר”מ דעד כ”ד חדש אסרו, אבל אחר יב”ח כמעט שליכא במדינותינו, שלכן יש לסמוך אז בפשיטות להתיר בגרושה כשיהיה לתינוק י”ב חדש”.

הרי שסמך בנידון דידיה על שיטת ר”ש הזקן כיום, לאחר י”ב חודש (וכאמור לעיל, נידון דידן לגרושה דמי).

לכאורה היה מקום להתייחס גם למצב כיום שישנם תחליפי חלב מעולים, אשר יכולים למלא את מקום ההנקה, ואף אם תתעבר האם ויעכר חלבה, עדיין תוכל להאכילו ע”י תחליפי חלב אלו הקלים יחסית להשגה.

ובכן, ביחס לתחליפי החלב הקיימים כיום לרוב, נראה שאין זה פתרון מלא לבעיה, שהרי החשש בדין מינקת חברו הוא שייעכר חלבה ולא תוכל להניק, וגם בעלה המיועד לא יזון תינוק זה משום שאינו בנו. חשש זה קיים לכאורה גם כאשר ישנם תחליפי הנקה, שהרי אמנם הם קלים יחסית להשגה, אך עדיין תלויה האישה בחסדי בעלה כדי לרכוש מוצרים אלו, ויתכן שלא יחפוץ לפרנס בתו של אחר.

ואולם, ראיתי בשו”ת יביע אומר (חלק ט אבן העזר סימן טו) שכן התייחס לכך, וכתב שאם התינוק כבר ניזון עד עתה כמה חודשים בתחליפי חלב, והתפתח מזה היטב, ניתן לצרף זאת לקולא ולהתיר לה להינשא, שהרי אין לתינוק שום ריווח מכך שאמו לא תינשא לאחר.

וראו מה שכתבו ביחס לכך בפסקי דין רבניים, חלק ד עמוד 65 (לאחר שהביאו כמה היתרים ביחס לנידון שלפניהם):

“בהיות לנו בנידוננו כל צירופי יסודי ההיתר הנ”ל, יש לצרף גם מה שנזכר בשו”ת נטע שורק סימן ז’, מוזכר גם באוצר הפוסקים סימן י”ג ס”ק ע”ג אות ג’, ממה שעיננו רואות שהתינוקות מתגדלים באמצעות מזון ילדים מוכן באמצעות כלי מיוחד וכל סכנה מסולקת על ידי זה עי”ש, אף שחלילה וחלילה להתיר איסור חז”ל בזה משום טעם זה לבד כיעו”ש”.

כך שיש לנו כמה צירופים וספקות להקל בנסיבות דנן.

ואמנם, ידועה שיטת הגר”א אטלס זצ”ל (אב”ד חיפה) שהאריך בהבאת מחלוקת האחרונים בשאלה זו, האם החמירו באיסור מינקת חברו יותר מכל איסורים דרבנן, משום שישנה כאן שאלה של פיקוח נפש (ועיין בזה עוד באוצר הפוסקים, אבן העזר סימן יג, אות סז).

ואולם, שיטת אבני האפוד (סוף סימן יג) היא שבכל מחלוקת הפוסקים בדין מינקת, יש להקל ככל ספק דרבנן, ואף שזהו ספק בסכנתא (ספק נפשות), וכל שכן כאשר ישנו ספק ספיקא, שניתן להתיר.

לכל הנ”ל יש לצרף את העובדה שכבר חלפו ט”ו חודשים מאז שנולדה הבת, ולפי אחת השיטות בגמרא לאחר ט”ו חודש כבר אינו בכלל האיסור, ואף ששיטה זו לא נפסקה להלכה ניתן לצרף שיטה זו לכלל סניפי ההיתר דלעיל, ועיין פני יהושע, כתובות, קונטרס אחרון, סימן קנ, שהעלה להתיר לאחר ט”ו חודש בצרוף טעמים אחרים.

לאור כל האמור לעיל ובצרוף כל הצדדים לקולא הנ”ל, ומאחר ומדובר בשעת הדחק, יש להתיר למבקשת להינשא כבר עתה, לאחר שמלאו ט”ו חודש לבת, וכאמור לעיל.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ”ח בתשרי התשע”ט (07/10/2018).

הרב יצחק אושינסקי – אב”ד

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

× היי! במה אוכל לעזור?