פסק דין בפנינו ערעור על החלטת בית הדין מיום י"ח בטבת התשע"ז (16.1.2017) שלפיה הבעל (המשיב) פטור מלשלם את הכתובה לאישה (המערערת). הטיעון המרכזי בערעור

פסק דין רקע והליכים קודמים הצדדים נישאו בשנת 2001 ולהם חמישה ילדים משותפים. הצדדים גרים בנפרד כארבע וחצי שנים: הבעל עזב את הבית ביום כ"ח

החלטה בפני ביה"ד מונחת בקשתו של המערער לביטול החלטתו של בית דין זה מיום כ"ט באב תשע"ז (21.8.2017), החלטה שמהותה תיקון טעות שנפל בפסק דין

ב"ה קונטרס תקנות עגונות[1] אלו שכופין להוציא – האם רשאים להתנות תנאים כדי להתגרש  (ביאור שיטת מהרשד"ם בנידון) הרב יוסף גולדברג אב בית הדין הרבני

פסק דין בירור העובדות והטענות מונחת בפנינו תביעתו של המבקש, הבעל לשעבר, לשינוי הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף פס"ד בתאריך ב' במרחשון תשע"ז (3.11.2016). בסעיף

פסק דין דעת הרוב הצדדים נישאו זה לזה בתאריך י' בסיוון תש"ן (3.6.1990) והתגרשו בתאריך י"א אדר א' תשע"ד (11.2.2014), ולהם שמונה ילדים משותפים. בהסכם

פסק דין בפנינו שאלה של סמכות בית הדין בתביעה של מזונות קטין הכרוכה בתביעת גירושין. רקע עובדתי ביום ז' באדר תשע"ז (5.3.2017) הגיש הבעל לביה"ד

פסק דין בפנינו בקשת ב"כ האישה להורות על מחיקת התביעות הרכושיות של הבעל וביטול הצווים שנתנו במסגרת תביעה זו, ולקבוע שהסמכות העניינית בסוגיית הרכוש נתונה

החלטה לפנינו בקשה שהוגשה ביום הדיון שנקבע בתיק מזונות, לתת החלטה בבקשה שכותרתה "בקשה לביטול קידושי הצדדים ו/או לזיכוי גט." ראשית נקדים ונאמר כי אכן

החלטה (א)  קיצור ההליכים הנוגעים לעניין א.         הצדדים שלפנינו, המערער (להלן גם: "האיש") והמשיבה (להלן גם: "האישה") ניהלו בבית הדין הרבני הליך גירושין ארוך שנים

החלטה א. תיאור העובדות בפנינו תביעת גירושין של הבעל שבה נכרכה תביעתו בנושא חלוקת רכוש. הצדדים נישאו בשנת 1964, ועד לאחרונה התגוררו תחת קורת גג

פסק דין רקע לפנינו תביעת הבעל לגירושין, תביעת האישה לכתובתה ותביעות הדדיות בענייני רכוש, משמורת, הסדרי שהות ומזונות אישה. העומדים לפנינו נישאו בתאריך ט' באדר

פסק דין העובדות: בפנינו תביעת המבקשים לחזור ולהינשא זל"ז לאחר שהתגרשו זמ"ז, כדת משה וישראל. ולהלן פירוט השתלשלות ההליכים והעובדות: הצדדים התגרשו ביום ו' בניסן

פסק דין בתאריך כ"ד בטבת תשע"ז (22.1.17) ניתן בבית הדין צו ירושה על עיזבון המנוח [פלוני] ז"ל שבו התחלק העיזבון, לאחר קבלת קניינים, על פי

פסק דין רקע ועובדות לפנינו מונחת תביעת האישה לכתובה ותוספת בסך של 200,000 ₪ ופיצוי בסך של 400,000, שכוללים 100,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות. הצדדים