מידע מקצועי

תביעה לשלום בית

הקדמה:
לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעה לשלום בית, וניתן להגיש אותה גם אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה
בני הזוג יכולים להגיע ביניהם להסכם שלום בית, אותו יש לאשר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לצורך קבלת תוקף של פסק דין
לא ניתן לאכוף הסכם או פסק דין לשלום בית, אך ניתן להטיל סנקציות על המפר
ההליך כרוך בתשלום אגרה
  • תביעה לשלום בית הינה תביעה המוגשת לבית הדין הרבני על ידי גבר או אשה יהודים, על מנת שזה יסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואשה.

  • התביעה מתבררת בין בן זוג המעוניין לשוב לחיים משותפים לבין בן זוג שאינו מעוניין בכך.

  • בתביעה מתבקש בית הדין להורות לצדדים לשוב לחיות כזוג נשוי (כולל חיי אישות), על מנת לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.

  • ניתן להגיש את התביעה כהליך ביניים, גם לאחר שהחל ההליך בבית הדין הרבני, או כהליך ראשי.

  • במקרים מתאימים, בית הדין יכול לפסוק שלום בית גם אם לא הוגשה תביעה או בקשה מתאימה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • גבר או אישה יהודיים, אזרחי ישראל או תושביה, אשר נישאו לבן זוג יהודי, אינם חיים עמו חיי נישואין תקינים, ומעוניינים לשקם את חיי הנישואין, בעוד בן הזוג אינו מעוניין.

למי ואיך פונים

  • לצורך הגשת תביעה לשלום בית יש לפנות לבית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.

שלבי ההליך

אופן הגשת התביעה

  • אם התביעה מוגשת כהליך ראשי, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או יחידת הסיוע שליד בתי הדין הרבני, טרם הגשת התביעה.

  • רק במקרה שההליך ביחידת הסיוע לא צלח, ניתן להגיש את התביעה לבית הדין.

  • אם התביעה מוגשת כהליך ביניים, אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

טיפ
תביעה לשלום בית נמצאת בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, וניתן להגיש אותה גם אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה
  • התביעה מוגשת באמצעות מסמך קצר בו מפרט התובע את הסיבות בגללן יש להשיג שלום בית בין הצדדים.

  • ניתן להגיש את התביעה גם על גבי טופס מוכן שנמצא בבית הדין הרבני.

  • יש לצרף לתביעה צילום תעודת זהות של מגיש התביעה, כולל ספח.

  • יש לשלם את האגרה בגין הגשת התביעה.

ההליך ופסק הדין

  • לאחר מילוי הטפסים יפתח תיק בבית הדין, ובני הזוג יוזמנו לדיון בפני בית הדין.

  • הדיון בתביעה נערך במעמד שני הצדדים ובדלתיים סגורות, אינו פתוח לקהל הרחב וישנו איסור פרסום לגבי תוכנו.

  • אם קיים חשש כי מי מבני הזוג עשוי להימלט מהארץ לקראת הדיון, מוסמך בית הדין להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ.

  • אם התביעה לשלום בית הוגשה במקביל לתביעת גירושין, לרוב יידון בית הדין בתביעות במאוחד.

  • בדיון בית הדין שומע את הצדדים, דן בתביעה ובסופו נותן פסק דין בו הוא מחליט האם התביעה מוצדקת. בפסק הדין יכול בית הדין להורות לצדדים לנסות לקיים שלום בית ביניהם.

  • עם קבלת התביעה וחזרתם של הצדדים להתגורר יחדיו, זכאית האישה למזונות אישה ומדור, מאת הבעל.

  • אם לאחר קבלת תביעת שלום בית, אחד הצדדים מסרב לקיים את פסק הדין, הצד השני יכול להגיש לבית הדין בקשה להכריז על הצד המתנגד כ”מורד/ת”.

  • הכרזת צד כ”מורד/ת” יכולה להאיץ את התהליך המשפטי של הגירושין, שכן הדבר מספק עילת גירושין, ולהביא לסנקציות על אותו צד:

    • כשהאישה מוכרזת כמורדת, הדבר עלול להביא לכך שישללו ממנה מזונותיה וכתובתה.

    • כשהגבר מוכרז כמורד, הוא עשוי להיות מחויב בתשלום כתובתה של האישה, מזונות אישה וכפיית גט, בהתאם לבקשתה של האישה.

ערעור

  • ערעור על פסק דין לשלום בית יש להגיש לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

  • האמור תקף בין אם התביעה הוגשה בהליך ראשי ובין אם הוגשה כבקשה בהליך ביניים.

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

× היי! במה אוכל לעזור?