• התביעה עשויה להתקבל במספר מקרים:

  • כאשר המזונות נקבעו על פי הסכם בין ההורים – אם הערכאה המוסמכת אישרה את ההסכם בלי שדנה בעניין לגופו ושקלה את טובת הקטין וצרכיו.

  • כאשר המזונות נקבעו על פי פסק דין – אם הערכאה המוסמכת שפסקה את סכום המזונות לא בחנה באופן ענייני את צרכי הקטין בטרם נתנה את החלטתה.

  • במקרה שחל שינוי נסיבות מהותי, אשר לא היה צפוי במועד בו נפסקו המזונות (בין אם נפסקי בהסכם ובין אם בפסק דין), המצדיק הגדלת סכום המזונות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• קטין שנפסקו עבורו דמי מזונות אשר אינם מספיקים עבורו.

• מכיוון שקטין אינו כשיר משפטית להגיש תביעה בעצמו בבית המשפט, התביעה מוגשת בפועל באמצעות אדם בגיר, בדרך כלל ההורה שמקבל לידיו את תשלומי המזונות.

מתי ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות

כאשר ההסכם או פסק הדין לא התחשבו בטובת הקטין ובצרכיו

• הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור הערכאה המוסמכת.

• אם בית המשפט שאישר את ההסכם לא קיים דיון אמתי בעניין מזונות הקטין, ואישר את ההסכם באופן פורמלי, יוכל הקטין להגיש תביעה להגדלת מזונות, באמצעות אדם בגיר.

• באופן דומה ניתן להגיש תביעה להגדלת מזונות כאשר שאלת המזונות הוכרעה בפסק דין, אך הערכאה השיפוטית לא קיימה דיון אמתי בטובת הקטין ובצרכיו בעת פסיקת סכום המזונות.

כאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי

• אם בית המשפט בחן במהלך הדיון את צרכי הקטין בטרם פסק את סכום המזונות או בטרם אישר את ההסכם, ניתן יהיה להגיש תביעה להגדלת מזונות רק במקרה של שינוי נסיבות מהותי.

• שינוי נסיבות מהותי מתקיים כאשר צרכי הקטין וההוצאות בגינו גדלו מסיבה כלשהי, אשר לא היתה ידועה בעת מתן פסק הדין.

• בנוסף לדרישת שינוי נסיבות מהותי, צריכים להתקיים שני תנאים נוספים לצורך הגדלת סכום המזונות:

  • על שינוי הנסיבות להיות לא רק מהותי אלא גם בלתי צפוי – כלומר, שינוי שלא ניתן היה לצפות מראש בעת קביעת סכום המזונות.

  • על בית המשפט להתרשם כי אי-הגדלת המזונות יגרום לאי-צדק.

• יצוין כי שינוי בהוצאות הקטין עקב התבגרותו לא יהווה שינוי נסיבות מהותי.

• שינוי במצב בריאותי או נפשי של ילד המצריך הוצאות כספיות גבוהות יותר מאלו אשר היו ידועות בעת מתן פסק הדין (למשל: טיפול פסיכולוגי שנדרש לילד עקב בעיות נפשיות).

• שינוי לרעה במצבו הכלכלי של ההורה המשמורן.

• צמצום זמני השהות של החייב/ת במזונות עם הקטין.

• מעבר של ילד לבית ספר אחר הכרוך בעלויות נוספות.

למי ואיך פונים

• בטרם הגשת התביעה יש להגיש בקשה לישוב סכסוך.

• אם לא מצליחים ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, ניתן להגיש תביעה על פי התנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה.

• אם שאלת המזונות נידונה בעבר באופן ענייני על ידי ערכאה משפטית כלשהי (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה) יש להגיש את התביעה להגדלת מזונות לאותה ערכאה.

• אם קיים הסכם בעניין מזונות קטינים יש לבחון את ההסכם ולבדוק האם יש בו הוראות לגבי ערכאה שיפוטית שתדון בעניין.

• אם השאלה לא נידונה בעבר על ידי ערכאה משפטית או שאין בהסכם הוראות הקובעות להיכן תוגש התביעה, יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הילד.

• לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין סמכות מקבילה לדון בשאלת המזונות, ומומלץ להתייעץ עם עורך-דין בשאלה לאיזו ערכאה כדאי להגיש את התביעה.

• על הנתבע/ת להגיש את כתב ההגנה לתביעת הגדלת המזונות בתוך 15 יום מקבלת כתב התביעה.

• לאחר הגשת כתב ההגנה בית המשפט/בית הדין יקבע מועד לדיון במעמד אשר בו יתייצבו הצדדים על מנת לדון בעניין.

• הדיון יתקיים בדלתיים סגורות.

ערעור

• על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.

• על פסק דינו של בית הדין הרבני ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

חשוב לדעת

• משרד המשפטים מעניק סיוע משפטי בתחום דיני המשפחה, הן עבור קטינים והן עבור בגירים, העומדים בקריטריונים לזכאות.

• מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם הגשת תביעה להגדלת מזונות.