מידע מקצועי

קבלת חוות דעת שירותי הרווחה והפניית המשפחה לטיפול משפחתי

פסק דין

בני הזוג התגרשו בתאריך ד’ באב תשע”ו (8.8.16) ולהם ארבעה ילדים.

בין בני הזוג מתנהל מאבק ארוך וממושך על משמורת וראיית ילדים. בבסיס המאבק טענותיה של האם שהאב פוגע בילדים, מתעלל בהם, ובני משפחתו מסייעים בידו, ומנגד טענות האב שהאם מסיתה את הילדים כנגדו ומונעת ממנו לראות אותם כשהיא מתרצת את מחדליה בטענות שקריות.

בית הדין ניהל דיונים רבים ואף ניסה להביא את הצדדים להבנות מתוך הבנה ברורה שהקשר בין ההורים לילדיהם חשוב לילדים ומניעת קשר זה על ידי מי מההורים, הינה הרסנית להתפתחות התקינה של הילדים.

לקמן נסקור את ההנהלות המשפטית בשנה וחצי האחרונים, התנהלות שיש לה השפעה רבה על המצב כיום ועל ההחלטה הנוכחית בדבר הסדרי הראיה.

לאחר שבית הדין לא הצליח להביא את הצדדים לידי הבנה והסכמה ולאור טענות האם בדבר פגיעה של האב בילדיו וטענות האב שהאם מונעת את הקשר שלו עם ילדיו ומסיתה אותם כנגדו בטענות שקריות, בית הדין הפנה את הצדדים לד”ר גוטליב ממכון שינוי. ד”ר גוטליב הגיש לבית הדין חוות דעת אשר מצביעה על ניכור הורי קשה של הילדים כלפי האב ומטילה את האשם באם.

בעקבות חוות הדעת חזרה וביקשה באת כוח הבעל משמורת משותפת ושיתוף האב בגידול הילדים.

בא כוח האישה התנגד לחוות הדעת וטען שיש בה חוסרים הניכרים לעין ואף שלח מספר מכתבים בעניין לד”ר גוטליב ולבית הדין.

לאחר סדרה של בקשות והתנגדויות בתאריך ז’ בשבט תשע”ח (23.1.18) התקיים דיון (הפרוטוקול מופיע בתיק כתובה), בדיון חזר בא כוח האם על טענותיו ולדבריו יש לפסול את חוות דעת שניתנה על ידי ד”ר גוטליב, ואילו באת כוח האב קיבלה את חוות הדעת וטענה שההתקדמות בעניין ראיית ילדים היא איטית ופוגעת בילדים ובאב.

בסיום הדיון בית הדין נתן החלטה והרחיב את הסדרי הראיה של האב עם ילדיו ואפשר לו לראות אותם גם ביום חמישי כולל לינה, וזה לשון ההחלטה:

בנוסף להסדרי הראיה המתקיימים היום, בית הדין מורה על הרחבת הסדרי הראיה בין האב לקטינים באופן בו האב ייקח את הקטינים כל יום ה’ בשבוע החל מתום יום הלימודים כולל לינה עד למחרת יום ו’ בו יחזירם ישירות למוסד החינוכי.

בשלב זה ועד למתן החלטה אחרת בית הדין מאשר קשר של הקטינים עם הוריו של הבעל בזמן בו מתקיימים הסדרי ראיה של האב עם הקטינים.

בנוסף בית הדין זימן את הצדדים לדיון בתאריך כ’ באדר תשע”ח (7.3.2018) בעניין חוות הדעת הנ”ל ולבקשת בא כוח האם לדיון הוזמן גם ד”ר גוטליב.

יש לציין שבתאריך י”ג בשבט תשע”ח (29.1.18) הוגשה לבית הדין בקשה על ידי באת כוח האב בה הוא מלין כי האם ממשיכה בהתנהלותה ליצור ניכור הורי ומונעת את הסדרי הראיה בין האב לילדיו. תגובת האם באמצעות בא כוחה הייתה שהילדות בעצמן אינן רוצות להגיע לאב וחוששות מפניו והיא דווקא כן מנסה לעמוד בהחלטות בית הדין, אבל המציאות ורצון הבנות מכתיבה את המצב, לדבריה היא אף פנתה לעו”ס בעניין. בית הדין הפנה את הצדדים לשירותי הרווחה על מנת שיבחנו את העניין.

בית הדין ציין מקרה זה רק להראות דוגמא מאופן התנהלותה של האם, אך במשך הזמן היו אירועים נוספים.

בדיון שהתנהל בתאריך כ’ באדר תשע”ח (7.3.18) נחקר ד”ר גוטליב על ידי בא כוח האישה. תורף הטענות של בא כוח האישה היו שהוא הגיש מספר בקשות ומכתבים ולא נענה. על כך השיב ד”ר גוטליב שאכן אירעה תקלה והוא מיצר על כך.

לעצם חוות הדעת טען בא כוח האישה שתי טענות

א. חוות דעת לא נערכה כראוי.

ב. אין מקום למושג ‘ניכור הורי’ והוא לא התקבל על ידי המומחים.

ד”ר גוטליב הסביר את אופן ביצוע חוות הדעת ועל סמך מה היא הוכנה, והסביר את מקומו של המושג ‘ניכור הורי’, חשיבותו, כיצד הוא נבחן ובא לידי ביטוי אצל הילדים בכלל ובמקרה זה בפרט, כמו כן הסביר את מקומו בעולם הפסיכולוגיה ובעולם המשפט.

משום כבודה של האישה בית הדין נמנע מלהעתיק את הדברים שנכתבו בחוות הדעת.

לאחר הדיון בית הדין השאיר את ההחלטה בעניין הסדרי הראיה על כנה, קרא להורים למלא אחרי החלטות בית הדין ואף חזר והסביר את חשיבות הקשר בין שני ההורים לילדיהם. בית הדין קבע שלאחר קבלת תסקיר עדכני הוא ייתן את דעתו בשנית.

בתאריך י”א בתמוז תשע”ח (24.6.18) התקבל התסקיר בבית הדין.

התסקיר לא חלק על מסקנותיו של ד”ר גוטליב, עם זאת צוין בתסקיר שיש בעיה אמתית בקשר בין האב לבין הבנות ובפרט הבת ע’, וגם אם מעולם האב לא פגע בה מכל מקום להבנתה ולתפיסתה את המציאות היא נפגעה על ידי האב ולכן איננה יכולה מבחינה נפשית לקבל כל קשר עמו.

כך שבמציאות נוצרה בעיה שמחד גיסא המשך הקשר כפי שהוא מתנהל כרגע לא מועיל ליצירת קשר אמתי ונכון בין האב לבנות, בפרט לבת ע’ בגלל הצורה בה היא חווה ורואה את הדברים, ולבת ד’ בגלל שהיא נמצאת בקונפליקט נאמנויות בין האב לבין האם והאחות, מאידך גיסא אי קיום הסדרי ראיה יוביל לניתוק מוחלט בין האב לבנות. ההמלצה המעשית הייתה להפנות את הצדדים לטיפול ממוקד בסרבנות קשר אצל מומחים לתחום.

בתגובתה של באת כוח האב לתסקיר היא התייחסה למצב הקשה אליו הגיעו הבנות וזאת בעקבות ההסתה של האם כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של ד”ר גוטליב ובתסקיר. באת כוח האב קבלה את ההחלטה להפנות את המשפחה לטיפול ושלא לכפות את הסדרי הראיה של האב עם הבנות ובפרט עם הבת ע’.

עם זאת ביקשה באת כוח האב שהמשמורת על הבנים תעבור לאב וזאת לאור העובדה שלהם אין כל תלונות כלפיו ויש חשש שמא האם תסית גם אותם כנגד האב והם עלולים להגיע למצב דומה למצבן של הבנות.

בתגובת בא כוח האם לתסקיר נאמר שהתסקיר מוכיח את דברי האם, האב אכן פגע בילדות וממשיך להתייחס אליהן בצורה שאיננה ראויה. בא כוח האישה מטיל את האשם בנתק בין האב לבנות באב עצמו וטוען שהתסקיר תומך בדבריו.

עוד נטען בתגובה (סעיפים 10, 11) שהאב אינו ממלא אחרי הסדרי הראיה הקבועים לחופש הגדול ולחגים בעוד שהאם מקפידה על מילוי הסדרי הראיה וכל טענות האב בעניין הסדרי הראיה כלפי האם אינם אלא כ’טענותיו של הקוזק הנגזל’ כלשון בא כוח האם.

בהמשך התגובה מלין בא כוח האישה על התנהלותו של האב ומאשים אותו בהתייחסות לא ראויה ואף בפגיעות פיזיות בילדים ובפגיעה בכבודה של האם ומשפחתה על ידי קללות ומילות גנאי.

בא כוח האישה מקבל את ההפניה לטיפול מקצועי ומבקש להשית את ההוצאות על האב בלבד.

לאחר קריאת התסקירים והדו”חות ותגובות של הצדדים בית הדין מתרשם שמדובר באב נורמטיבי המיטיב עם ילדיו, ורק לאחר הסתה של האם נוצר נתק בינו לבין בנותיו.

בית הדין מתפלא בעיקר על הטענות של האם באמצעות בא כוחה על כך שהאב מסית את הילדים כלפיה ומנסה לפגוע בקשר שלהם איתה ועם בני משפחתה ונראה שעל כעין זה אמרו חז”ל כל הפוסל במומו פוסל וד”ל.

גם הטענה שהתסקיר תומך בטענות האם לא ברורה. אמנם בתסקיר הובאו דברי הבת וטענותיה כלפי האב, טענות שהוכחשו בתגובת האב לבית הדין, אבל חוות הדעת המקצועית אינה סותרת את חוות הדעת של ד”ר גוטליב ומסבירה את המצב של הבת כראיה לא נכונה של המציאות.

נראה שלמעשה עמדות הצדדים כפי שבאות לידי ביטוי בתגובות לתסקיר אינן כה רחוקות. בא כוח האם אינו מתנגד לקשר בין האב לילדיו ולטיפול המשפחתי, אלא שטוען שהאב אשם בנתק ועליו לשפר את התנהלותו מול ילדיו, שיפור שעד כמה שיש בו צורך ודאי יבוא לידי ביטוי בטיפול המשפחתי שיקבל האב כחלק מהמשפחה.

בשלב זה, לאחר שהסדרי הראיה הורחבו בהחלטה האחרונה, נראה לבית הדין שאין זה נכון להרחיב את הסדרי הראיה גם עם הבנים, וזאת על מנת למנוע טלטלה רגשית אצל הילדים. בית הדין ישקול זאת פעם נוספת לפי התקדמות הטיפול ולאור חוות הדעת שיוגשו לבית הדין על ידי המטפל, וזאת על מנת להביא לקשר בריא ונכון של האב עם כל ילדיו ואף להסדרי ראיה שוויוניים של הצדדים עם הילדים המשותפים, קרי משמורת משותפת.

בית הדין חוזר על קריאתו לצדדים לדאוג לקשר טוב ובריא של שני הצדדים עם הילדים מתוך הבנת חשיבות קשר זה לגורל הילדים ולעתידם.

בית הדין פונה בפניה אישית לאב ולאם שעליהם להבין את החשיבות העליונה של קשר יציב ובר קיימא של הילדים עם כל אחד מההורים, ושעליהם לא להשתמש בילדים כנשק במאבק גירושין.

עליהם ללמוד לעשות הפרדה ברורה בין הליך הגירושין לבין ההורות המשותפת שכן אין גט בעולם שיפריד בין הורה לילדיו.

עליהם לעצור את ההתדרדרות מיד ולמנוע נזק בלתי הפיך מהילדים.

מסקנות

א. הסדרי הראיה בין האב לילדים יישארו על כנם וכפי ההחלטה האחרונה של בית הדין מתאריך כ’ באדר תשע”ח (7.3.18).

ב. הצדדים יופנו לטיפול משפחתי אצל אחד מהמטפלים שצוינו בתסקיר, על הצדדים להגיש תוך שבוע את השם של המטפל המקובל עליהם. במקרה של מחלוקת או חוסר תגובה בית הדין יחליט למי להפנות את הצדדים.

ג. המטפל יגיש חוות דעת בתוך 90 יום לבית הדין ולאור חוות הדעת בית הדין ישקול כיצד להרחיב את הסדרי הראיה של האב עם ילדיו מתוך מטרה להגיע להסדרי ראיה שוויוניים בין ההורים.

ד. עלות הטיפול תחול על הצדדים בשווה.

ה. בית הדין מתרה במי מהצדדים שלא ישתף פעולה עם המטפל, יראה הדבר כביזיון בית הדין ובית הדין ישקול להטיל הוצאות כבדות וכואבות ואף ישקול העברת משמורת.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י”ח באלול התשע”ח (29/08/2018).

הרב דניאל אדרי – אב”ד                 הרב בן ציון הכהן רבין                   הרב אלעד עלי

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

× היי! במה אוכל לעזור?