החלטה

לפנינו בקשת משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פקידי סעד ארצי ומחוזי לחוק נוער ופקידי סעד ארצי ומחוזי לסדרי דין, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), לתת להם זכות עיון מלא בתיקים 298209/5 ו־298209/6, שעניינם הליך הסדר שהות של קטינים שנידון לפנינו.

המבקשים מסבירים כי אבי הקטינים – המשיב בתיק בקשה זו, הגיש נגדם תביעה בתיק אזרחי בבית משפט השלום בתל אביב, ועיקר טענותיו באותו הליך נוגעות לעצם מעורבותם ופעולותיהם של גורמי הרווחה במסגרת ההליכים בתיקים הנ"ל בבית הדין הרבני. המבקשים מציינים כי בית הדין הוא שמינה את גורמי הרווחה במסגרת ההליכים וכי העיון מתבקש לצורך איסוף מלוא החומר הרלוונטי להגנת המבקשים בהליך האזרחי.

המבקשים מציינים עוד כי ההליך האזרחי מתנהל בדלתיים סגורות וכי הצדדים שם לקחו חלק באופן זה או אחר לפני בית הדין, ולפיכך אין חשש לחשיפת החומרים המבוקשים לצד שלישי.

העברנו את הבקשה לתגובת האב והאם, בעלי הדין בהליכים שלפנינו.

האב – המשיב מתנגד לבקשה ומבקש ארכה למתן תגובה לבקשת הפרקליטות. לדבריו, הוא מתכוון להגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול שנעתר לבקשת עיון דומה שהוגשה שם בלי לבקש את תגובתו וכן נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול מיום י"ב בטבת תשע"ט (20.12.2018). לטענתו, אם ילדיו ובא כוחה קיבלו "סיוע מלא", כלשונו, מגורמי הרווחה, "אשר הזניחו את הקטינים וטובתם לחלוטין ופעלו בחוסר תום לב הזועק לשמים לטובת האם בניגוד לדין ולצדק הטבעי ולכל תקנה שהיא". לטענת המשיב המניע של המבקשים הוא "להסתיר ולשבש את התביעה נידונת כנגדם בבית המשפט ולהתחמק מלפצות את האב והקטינים על מחדליהם ומעשיהם לאורך השנים".

החלטנו להיעתר לבקשת העיון של המבקשים תוך דחיית בקשת המשיב למתן ארכה.

על פי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים: "[…] לגבי אדם שאינו צד בעניין, רשאי בית הדין להרשות את העיון בתיק אם יראה כי למבקש יש עניין צודק בדבר" (תקנה רו).

התנגדות המשיב למתן רשות העיון מתבססת על טענה בעלמא בלא שום ביסוס עובדתי בעוד שבית הדין מכיר את פעולות גורמי הרווחה בכלל ובתיקים שלפנינו בפרט. לא יעלה על הדעת שלא לאפשר לגורמי המדינה, המצויים בגדרי "פקידי בית הדין ובית המשפט" ו"שלוחי בית הדין", לפרוס את הגנתם המלאה לפני בית המשפט בהליך האזרחי.

סיכויי העתירה לבג"ץ שהמבקש טוען שבדעתו להגיש הם נמוכים, ואין בעצם ה'נפנוף' בכוונה להגיש עתירה לבג"ץ כדי לעכב מתן סעד שבית הדין סבור שהוא נכון וצודק.

אף שהמשיב לא טען זאת, שקלנו אם מתקיים חשש שהיתר העיון יפגע בתכלית קיום איסור הפרסום שחל על ההליכים בבית הדין. אנו סבורים כי בהינתן העובדה שההליך הרלוונטי בבית המשפט האזרחי מתנהל בדלתיים סגורות, אין חשש לפגיעה בפרטיות ואין סיכון סביר לחשיפת החומרים המבוקשים לצד שלישי (ראו והשוו החלטת בית המשפט העליון (השופט מזוז) בתיק בע"מ 7991/17 פלוני נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז חיפה (2017)).

כאמור, הבקשה מתקבלת. אנו מתירים את העיון בתיק, ובכלל זה הפקת מסמכים ממנו והעברתם לבית המשפט, על פי גדרי הבקשה.

ההחלטה מותרת בפרסום לאחר השמטת שמות הצדדים ומספרי תעודת הזהות.

ניתן ביום כ"ג באדר א התשע"ט (28.2.2019). הרב יגאל לרר – אב"     הרב אריאל ינאי הרב בן ציון הכהן רבין