מידע מקצועי

המשך ניהול תיק לאחר פטירת בעל דין

החלטה

בפנינו בקשת המבקשת (באמצעות באת כוחה) למתן פסק דין לאור פטירת הבעל לשעבר (המשיב).

בין הצדדים נחתם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ביום כ”ג בטבת תשע”ח (10.1.18).

הצדדים התגרשו ביום כ”ט בשבט תשע”ח (14.2.18).

בסיסה של בקשה זו הוא, בקשת המבקשת מיום ג’ בסיון תשע”ח (17.5.18) כי לאור האמור בהסכם הגירושין, ולאור הדיונים שהתקיימו בפני בית הדין, יש לאשר לה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה, לפי שווי הבית בסך 660,000 ש”ח, תוך קיזוז סך 4,625 ש”ח מחלקו בתמורת הדירה, סך ששולם לו ביתר, לטענתה, וכפי המפורט שם.

בהחלטת בית הדין מיום ג’ בסיון תשע”ח (17.5.18) ניתנו הבהרות והוראות באשר לבקשה זו, כולל הפניית חלק מהבקשה (החלק המתייחס לקיזוז) לתגובת המשיב.

בהודעת בא כוח הבעל לשעבר מיום ח’ בסיון תשע”ח (22.5.18) נרשם, כי נודע לו מאת באת כוח המבקשת שהבעל נפטר.

כאמור, כיום בפנינו בקשת המבקשת (באמצעות באת כוחה) למתן פסק דין, שיאפשר לה לרכוש את חלקו של הבעל לשעבר בדירה בסך 330,000 ש”ח, בקיזוז הסך הנ”ל שציינה בבקשתה המקורית, זאת לאור העובדה שהבעל נפטר טרם מתן פסק דין סופי בתיק ובבקשתה.

המשך ניהול תיק לאחר פטירת בעל דין

ובכן, בהתאם לתקנה סט לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ”ג, תובענה בהליך המתנהל בבית הדין הרבני אינה פגה, אף אם אחד מבעלי הדין נפטר, וזאת כל עוד העילה לתובענה בעינה עומדת, וזה לשונה של התקנה:

“מת אחד מבעלי-הדין במהלך המשפט, מזמין בית-הדין, אם הוא רואה שיש מקום לכך לפי טיב העניין, את היורשים או את האפוטרופוס, אם נתמנה אפוטרופוס, וימשיך בבירור המשפט מהנקודה שעמד בה”.

הגישה המקובלת היא כי עיזבון המנוח, כשלעצמו, הינו חסר אישיות משפטית. לפיכך, העיזבון אינו יכול לשמש חליף לבעל דין שנפטר, ונדרשים, אפוא, חליפים אחרים, ואלה מנויים, אפוא, בתקנה הנ”ל.

מינוי חליף לבעל-דין שנפטר, נובע מההכרח להבטיח כי ההכרעה אשר תינתן בסופו של יום, תחייב את כל בעלי הזכויות הרלוונטיים, על מנת שלא ייווצר מצב בו בעתיד יטען מאן דהוא כי ההכרעה אינה מחייבת אותו.

נציין שגם באשר לסדרי הדין הנהוגים בערכאות המשפטיות האזרחיות, ישנן תקנות ברוח דברים אלו, וזה לשון תקנות 36 ו-38 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984:

“אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון

36. לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין.

צו בית המשפט להמשיך

38. מת בעל דין או שפשט את הרגל או שנכס שלו נסב מכוח דין, רשאי בית המשפט או הרשם להורות – אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר – כי מנהל העיזבון, או היורשים או הנאמנים או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך ובצורה שנקבעו להלן ובתנאים שייראו לבית המשפט או לרשם, והוא ייתן צו בדבר המשך המשפט כפי שייראה לו”

בהמשך לכך נציין כי בפסיקת בית המשפט העליון נקבע, כי דרך המלך היא, שמנהל העיזבון או יורשיו של בעל הדין שנפטר יהוו את חליפיו.

כידוע, אף על פי דין תורה, חוב מובהק ומוסדר של בעל דין, משתלם ליורשיו. וראו משנה כתובות פד ע”א, גמרא בבא קמא מב ע”ב, חזון איש (בבא קמא, סימן טו ס”ק לו), רמב”ם הלכות נחלות פרק ג הלכה א, שולחן ערוך חושן משפט סימן רעח סעיף ג. כמו כן יורש הוא בעל דין לתבוע חוב שהיו חייבים לאב, עיין רמב”ם הלכות מלוה ולוה פרק יז הלכה א ובשולחן ערוך סימן קח סעיף א.

מן הכלל את הפרט

ברם, כשנעבור מן הכלל אל הפרט, נראה שככל הנוגע לצד האישה, כבר אמר בית הדין את דברו לקבל את בקשתה, אך על פי האמור כדי להמשיך את הטיפול בתיק נותר להסדיר את מעמדו של הצד המשיב, ונפרט.

למעשה, בין הצדדים הסכם גירושין מיום כ”ג בטבת תשע”ח (10.1.18). בסעיף ה להסכם נאמר שהדירה תימכר לכל המרבה במחיר ויובא שמאי להערכת שווי הבית, ובסעיף ו שם נאמר, כי לאישה זכות ראשונים לרכישת הבית, אם תשלם לבעל חצי מערך הבית.

הסכם זה אושר בבית הדין ביום כ”ג בטבת תשע”ח (10.1.18) בתוקף של פסק דין.

ואף שסעיפים שונים בהסכם זה שונו אחר כך בהסכמת הצדדים (ראו החלטת בית הדין מיום ט”ז בשבט תשע”ח (1.2.18)), סעיפים אלו לא שונו.

באשר לרכישת הדירה על ידי המבקשת תמורת סך של 330,000 ש”ח, נראה שבית הדין כבר אישר זאת בהחלטתו מיום ג’ בסיון תשע”ח (17.5.18), באמרו:

[…] כך שלאור סעיף ו שבהסכם הגירושין שבין הצדדים (זכות ראשונים לאישה ברכישת הדירה), בקשת המבקשת למתן 45 יום לשם התארגנות לרכישת הדירה בסך 660,000 ש”ח עולה בקנה אחד עם ההחלטה הנ”ל.

ההחלטה הנ”ל התבססה אף על טענות בא כוח הבעל לשעבר באשר לדרישתו להערכת שווי הבית, ונביא ציטוט מדבריו כאמור בהחלטת בית הדין מיום כ”ח באייר תשע”ח (13.5.18):

מגיב בא כוח המשיב: יש הערכה של 660,000 ש”ח וזה השווי בשוק החופשי, ואין סיבה שהאישה לא תשלם לפי זה. אף שהשמאי רשם שתי הערכות, אך אנו רוצים בשווי הגבוה.

ואמנם, בדיון הנ”ל טענה המבקשת באמצעות באת כוחה כי:

מגיבה באת כוח המשיבה באשר למכירת דירה: יש הכרעת שמאי על הדירה, אך יש חלק מחוץ לדירה שהזכויות בו לא מוסדרות, כך שישנם שתי הערכות שמאי, בין 660,000 ש”ח ל 620,000 ש”ח. היא רוצה לרכוש ממנו בסך הנמוך ורוצה לקחת משכנתא.  

ואולם, הרי לבסוף ביקשה לרכוש את חלקו של הבעל לשעבר בסך הגבוה שהוא דרש (660,000 ש”ח), ולאור סעיף ו שבהסכם הגירושין כי זכות הראשונים לרכישה שמורה לה, בית הדין כבר אישר בקשתה בהחלטתו מיום ג’ בסיון תשע”ח (17.5.18), כאמור, באמרו כי היא עולה בקנה אחד עם ההחלטה מיום כ”ח באייר תשע”ח (13.5.18) (להערכה לפי המחיר הגבוה), ששם נרשם:

באשר למכירת הדירה; נזכיר האמור בסעיף ה’ להסכם הגירושין מיום כ”ג בטבת תשע”ח (10.1.18) שאושר בבית הדין ביום זה בתוקף של פסק דין, בו נאמר כי הבית יימכר לכל המרבה במחיר. כך שההסכם עצמו כבר התייחס למחלוקת שבין הצדדים, וקבע כי הבית יימכר לכל המרבה במחיר (מחיר השוק החופשי), וזה המחיר הקובע, וכך יפעלו הצדדים.  

כך שלמעשה, לאחר שמיעת עמדת שני הצדדים ומיצוי ההליך, בית הדין כבר אמר את דברו בעניין רכישת הדירה על ידי המבקשת תמורת תשלום של 330,000 ש”ח, שהוא מחצית מהערכת הדירה בסך הגבוה, ואין צורך במתן פסק דין נוסף, וניתן להורות לפעול כנ”ל כאמור בתקנות דלעיל.

למעשה, אם המנוח היה חי, בית הדין היה מורה על רכישת הדירה על ידי המבקשת תמורת הסך הנ”ל, בהתאם להחלטתו דלעיל, ולא היה מעכב את המכירה בשל טענה לקיזוז סך 4,625 ש”ח מחלקו של המנוח בתמורת הדירה, אף שלא היה מזניח את הבדיקה בנ”ל.

ברם, לשם ביצוע הרכישה, על ידי העברת התשלום ליורשי הבעל (סך 330,000 ש”ח עבור חלקו של המנוח בדירה), קיים צורך בצו ירושה או צו לקיום צוואה על שם המנוח, כאמור.

בנוסף כאמור, ישנה סוגיה שלא הוכרעה עדיין, והיא, דרישת המבקשת לקיזוז סך 4,625 ש”ח מחלקו של המנוח בתמורת הדירה ששולמו לו ביתר, לטענתה. סוגיה זו לא מוצתה עדיין, ויש להמתין לתגובת הצד השני לשם מתן החלטה בכך, וכפי שהורה בית הדין בהחלטתו הנ”ל מיום ג’ בסיון תשע”ח (17.5.18).

על כן ולאור כל האמור, מן הראוי שבית הדין ימתין להוצאת צו קיום צוואה (ככל שהמנוח השאיר צוואה אחריו) או צו ירושה, או מינוי מנהל לעיזבון לשם קביעת בעלי הדין חליפיו של המנוח, טרם יינתן צו לחילופי המנוח.

ככל שצו ירושה או צו לקיום צוואה לא יוצג בפני בית הדין או בקשה מתאימה של מנהל העיזבון (היה והתמנה) בתוך 90 יום מהיום, בית הדין ישקול למנות חליף או חליפים אחרים בהתאם לשיקול דעתו, ולאחר בקשה מתאימה מאת המבקשת.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י”ט בכסלו התשע”ט (27/11/2018).

הרב יצחק אושינסקי – אב”ד

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם