מידע מקצועי

דחיית בקשת עו”ד לייצג בתיק, בשל עילת פסלות 297491-4 – ביה”ד י”ם

החלטה

לפנינו בקשת עו”ד [פלונית], שנכנסה עתה לתיק זה כמייצגת הנתבעת, כי בית הדין ייתן החלטתו האם יש להעביר את התיק להרכב אחר או שהתיק ינוהל על ידי דיין יחיד.

בקשתה נסמכת על החלטת בית הדין בתיק אחר בו היא מייצגת בפני בית דין זה, בה ניתנה הוראה כי התיק לא יתנהל בפני הרכב בית דין מלא זה, מאחר ועו”ד [פלונית] מייצגת קרוב משפחתו של אחד מדייני המותב בהליך אשר מתקיים בערכאה אחרת.

לפנינו אף תגובת בא כוח התובע, המתנגד לבקשתה, ומבקש להורות על פסילת עו”ד [פלונית] מלייצג בתיק, נוכח הודעתה כי קיימת מניעת פסלות מצידה מלייצג בתיק. כן מציין להחלטת וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כי אסור לעו”ד המנוע מלייצג בתיק, ליטול על עצמו ייצוג, אם בגללו יצטרך השופט לפסול את עצמו. לטענתו, ההתנהלות מדיפה ריח של חוסר תום לב משווע, שנוטלת הנתבעת ייצוג ב”כ המנועה מלדון בפני הרכב זה. מבקש להורות על אי קבלת ייצוגה של עו”ד [פלונית] בתיק, ולהורות לסיוע המשפטי למצוא לנתבעת עו”ד אחר שייצגה.  

ובכן, למעשה, לא נוכל להיעתר לבקשת עו”ד [פלונית].

ונבהיר.

כאמור מעלה, בקשתה של עו”ד [פלונית] נסמכת על החלטת בית הדין בתיק אחר בו היא מייצגת, בה ניתנה הוראה כי התיק לא יתנהל בפני הרכב בית דין מלא זה, מאחר ועו”ד [פלונית] מייצגת קרוב משפחתו של אחד מדייני המותב בהליך אשר מתקיים בערכאה אחרת. ואולם, קיימים הבדלים ברורים בין התיקים.

ראשית, התיק הנ”ל המוזכר בבקשתה של עו”ד [פלונית] היה תיק חדש, שלא התקיימו בו דיונים בפני בית דין זה, והחלטה הנ”ל הייתה מיד לאחר הדיון הראשון, לאחר שהבחין בית הדין בנוכחות עו”ד [פלונית] כמייצגת בתיק. ברם תיק זה שבפנינו עתה, כבר מנוהל זמן ניכר בבית דין זה, כולל החלטות רבות שנתנו, חלקן בדיין יחיד וחלקן בהרכב מלא, כולל קיום דיון. וראו עוד האמור להלן באשר לכך.

בנוסף, בתיק דנן, מסתבר שכבר בעת קבלת התיק או לאחר עיון ראשוני בו, ידעה עו”ד [פלונית] כי היא לא יכולה להופיע בפני הרכב זה, שהרי ראתה את ההחלטות בתיק ואת שמות הדיינים החתומים עליהן, וכנראה בחוסר תום לב קבלה את ייצוג הנתבעת בתיק זה, תוך מחשבה מראש לבקש את פסילת ההרכב בגין כך. זאת להבדיל מהתיק האחר המוזכר בבקשתה, שהוא תיק חדש, ויתכן ועד לכניסתה לאולם הדיונים, היא לא ידעה מי הם דייני ההרכב שתפגוש, כך שלא נצפה שפעלה בחוסר תום לב.

בנוסף, אין ספק כי תיק דנן, על כל המורכבות שבו, לא יוכל להתנהל בפני הרכב חסר או בפני דיין יחיד.

למעשה, סוגיה זו של קבלת ייצוג מראש בפני דיין, שיודע העו”ד שלא יוכל להופיע בפניו, כבר קבלה התייחסות בחוק לשכת עורכי הדין, וראו האמור שם בסעיף 52ב לפרק שישי, (תחת הכותרת “סייג לייצוג בשל עילת פסלות של שופט (תיקון מס’ 30) תשס”ד- 2004”):

53ב.   (א)  התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:

(1)   השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2)   לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.

           (ב)  לענין סעיף זה –

           “בית משפט” – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;

           “בן משפחה” – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

           “בן משפחה מדרגה ראשונה” – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

           “שופט” – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד’הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;

           “הליך קשור”, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

כך שלשון החוק מדברת בעד עצמה, שהמייצג לא יקבל על עצמו את הייצוג בתיק בנסיבות אלו.

נבהיר כי אף ללא החוק המוצג, עדיין היה מן הראוי לפעול כך, מחמת השכל הישר. וראו אף האמור במאמרה של ד”ר לימור זר-גוטמן (מיום 24.9.04) באשר לכך: “לדעתי, גם לפני החובה החדשה, אסור היה לעו”ד לקבל על עצמו לייצג אם הוא יודע או שהיתה (כך במקור) לו יסוד סביר להבין שמינויו מתבקש רק במטרה להביא לפסילת שופט ושכבר קבוע להליך. האיסור נבע מחובתו הכללית של עורך הדין כלפי בית המשפט ומהחובה להתנהג באופן ההולם את כבוד המקצוע. החובה החדשה רק קובעת באופן ברור את שהיה אסור כבר קודם”.

כאמור, אף השכל הישר מורה, שבבחירה בין שימור ההרכב השיפוטי הקיים המטפל בתיק לבין קבלת מייצג חדש בתיק והחלפת ההרכב שכבר מטפל, הראשון גובר.

נבהיר כי בתיק זה כבר ניתנו על ידי הרכב בית דין זה החלטות רבות, חלקן בדיין יחיד וחלקן בהרכב מלא, כולל קיום דיון, הכוללות אף את הדיין שבגינו מבוקש להוציא החלטות בדיין יחיד או העברת התיק להרכב אחר. לא יעלה על הדעת, שכעת תיכנס לתיק מייצגת חדשה, ותבקש כי התיק ימשיך להתנהל בפני הרכב בית דין אחר. אף לשם התנהלות דיונית ראויה, יעילות דיונית ופגיעה באינטרס הציבורי, לא יהיה הגון וצודק להעביר את התיק להרכב אחר בשלב זה של התיק.

בבחינת האיזונים בין זכותה של הנתבעת לבחור את ייצוגה לבין חובתו של בית הדין לשמור על התנהלות דיונית ראויה, יעילות דיונית ופגיעה באינטרס הציבורי, ודאי שהשני הוא הגובר, ולא נוכל לקבל את הבקשה להעברת התיק להרכב אחר.  

ונבהיר, התיק שלפנינו הינו תיק מורכב, בין המורכבים המוכרים במערכת בתי הדין, ונתנו בו כבר 250 החלטות. בתיק זה קיים קונפליקט קשה מאוד בין שני ההורים, באשר להורות שלהם ולהורות של הצד השני על הילדים. רק לאחרונה נאלץ בית הדין להכריע באשר למוסדות החינוך של שני הילדים, לאור אי הסכמה בין הורים באשר לכך. נראה כי זעזוע נוסף לתיק זה, עלול לפגוע בעיקר בילדיהם של הצדדים, תוך האטת קצב ניהול התיק. 

בנוסף, מסתבר כי עו”ד [פלונית] ראתה את התיק טרם שקבלה את הייצוג בו או לפחות ראתה את התיק מיד לאחר שקבלה אותו לידיה, כולל זהות הדינים היושבים בתיק והחתומים על ההחלטות, והיה מוטל עליה לסרב לקבל את התיק, ביודעה שהיא לא תוכל לייצג בתיק זה. קבלת התיק מראש, מתוך ידיעה כי היא תגיש בקשה לפסלות בית הדין, אינה התנהלות בתום לב, ובית הדין לא יוכל לאשר התנהלות שכזו.

בנוסף, לא נוכל לשלול את טענות בא כוח התובע כי “במשך כשנתיים האישה מפרה את החלטות בית הדין וכו’, והנה כעת, עד (אולי צ”ל עת) שמונה הרכב שמינה סו”ס מומחה חדש, מנסה האישה בדרכים עקלקלות ופתלתלות כגון דא, עת שהיא מפטרת לפתע שלשה עו”ד שייצגו אותה בתיק, ונוטלת את ייצוגה של עו”ד המנועה מלייצג בפני הרכב בית הדין”, זאת אף שעו”ד [פלונית] מייצגת מטעם הלשכה לסיוע המשפטי.

משכך, נראה להורות  שלא לאשר את ייצוגה של הנתבעת על ידי עו”ד [פלונית].

ואמנם, היה מקום לדון, האם אין באמור פגיעה בזכות הייצוג ואוטונומיית הרצון החופשי של לקוח במניעת שכירת עו”ד שהוא חפץ בו, ואף בפגיעה בחופש העיסוק של עורך הדין המונעת ממנו לקבל לקוח זה. ואולם ראה במאמרה של ד”ר לימור זר-גוטמן (מיום 24.9.04), שכתבה, שלמרות התלבטות זאת, עדיין החלטה זו היא חוקתית, הואיל והפגיעה בזכויות אלו היא לתכלית ראויה, הבטחת הליך הוגן, וכן מידתית. אף בנידון דנן, החלטה זו למניעת ייצוג הנתבעת על ידי עו”ד [פלונית], הינה לתכלית ראויה, לשם יעילות דיונית, התנהלות דיונית ראויה, וכל המבואר לעיל, וכל שכך כשהיא נסמכת על מה שנראה כחוסר תום לב מצד עו”ד [פלונית]. 

בהמשך לכל האמור, נצטט מתוך החלטת בית הדין הרבני הגדול מאת הגאון רבי שלמה משה עמאר, נשיא בית הדין הרבני הגדול, מיום 29.11.06, בתיק 60761-64-1

במסגרת ההחלטה הנ”ל, עסק נשיא בית הדין הגדול בבקשת מייצג אחד הצדדים, כי הדיון לא יתנהל בפני אחד מדייני ההרכב, עקב יחסי פסלות בין המייצג לבין הדיין, כתוצאה מהליך משפטי בו ייצג הפרקליט בן משפחה לשעבר של הדיין.

בנידון שעמד לפני כב’ הנשיא, בית הדין האזורי דחה את בקשת הפסילה, באומרו: “הואיל וראש ההרכב (הרב פלוני) ישב בדיונים מאז תחילתן, אין זכות לעו”ד כזה או אחר לדרוש שינוי ההרכב, גם אם יש טענה של ניגוד אינטרסים כביכול. מה גם שהטענה נשמעת היום בפתח הדיון בעוד שעו”ד (אלמוני) ידע כבר לפני זמן רב שהדיון מתנהל בהרכב בו יושב הדיין הנ”ל”.

וכך כתב נשיא בית הדין בהחלטתו הנ”ל:

אני מוכן לצאת מתוך הנחה שאכן קיימים יחסי פסלות בין ב”כ המערער לבין ראש ההרכב. אך עצם קיומם של יחסי פסלות בין עורך-דין לבין דיין אינם מובילים בהכרח לפסלותו של הדיין. קיימים מקרים שבהם על עורך-הדין לפסול עצמו מלקבל את הייצוג בתיק.

והמשיך לצטט מתוך חוק לשכת עורכי הדין, וכך כתב:

סעיף 53א(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961, קובע:

“התבקש עורך-דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין”.

ולאחר מכן הביא את הכללים שגיבש באשר לפסילת דיין או פסילת המייצג:

שאלת יחסי פסלות בין עורך דין לבין דיין נדונה ארוכות בפסק דין שניתן על ידי עמיתי הרה”ג שלמה דיכובסקי שליט”א בערעור בתיק 1-13-002793529 גרייף נ’ גרייף. גם אני עסקתי בכך ארוכות בפרשה של עו”ד (פלוני). הבאתי שם שתי הנחיות שקבעתי בנושא זה:

א.         בתביעות חדשות, אשר טרם התקיים בהם כל הליך, וטרם נפתח כל תיק, והתובע בהם מיוצג ע”י עו”ד פלוני, ואשר עפ”י חלוקת הענינים אמור להיות נדון בפני ההרכב בו יושב הדיין הנמצא ביחסי פסלות עם עו”ד פלוני, תובא בקשת עו”ד פלוני להתרת הייצוג, בפני כב’ ראש אבות בתי הדין. החליט כב’ הראב”ד להיעתר לבקשה, יעבור התיק להרכב הבא אחריו, לפי סדר אותיות שם המשפחה של התובע. כפי שנקבע בהנחיות נשיא בה”ד הרבני הגדול – התשס”ד.

ב.         תיקים שכבר נקבעו לדיון, בפני הרכב בו יושב דיין הנמצא ביחסי פסלות עם עו”ד פלוני, ועו”ד פלוני מבקש להתיר לו את הייצוג, תובא הבקשה בפני ההרכב ב”ד, בו יושב הדיין, אם יוחלט להעתר לבקשה, יעבור התיק להרכב הבא אחריו, כאמור לעיל.

ונראה שההנחיה השנייה האמורה שם בדבריו, תואמת למצב העובדתי הנתון שבפנינו, כאשר במצב שכזה, שההרכב כבר יושב בתיק זה שאינו תביעה חדשה, בית הדין הוא זה שיחליט האם להתיר למייצג את הייצוג בתיק זה. נעיר, כי בנידון דנן, לא התקבלה כל בקשה מאת עו”ד [פלונית] להתיר את ייצוגה בתיק.  

ועוד הוסיף שם כב’ הנשיא:

מהחומר שבפני עולה באופן ברור כי עו”ד (פלוני) נטל על עצמו את הייצוג כאשר היה מודע לכך כי הייצוג על ידו עלול ליצור בעיית פסלות בינו לבין ראש ההרכב. עו”ד (פלוני) היה חייב להגיש תחילה בקשה להתרת הייצוג. הוא לא עשה כן. למרות זאת אני מוכן לראות את הענין כאילו בקשה כאמור הוגשה על ידו, נדונה על ידי בית הדין האזורי ונדחתה.

כך שבמקרה דומה למקרה דנן, שעו”ד נטלה על עצמה את הייצוג, כאשר הייתה מודעת לכך כי הייצוג על ידה עלול ליצור בעיית פסלות בינה לבין ההרכב, הייתה חייבת עו”ד [פלונית] להגיש תחילה בקשה להתרת הייצוג, והיא לא נהגה כן. 

ועתה הביא כב’ הנשיא את מקור החוק באשר לשיקולי האיזון בין נזק לתועלת באשר לאי התרת הייצוג, וכך כתב שם:

לפי חוק הדיינים, התשט”ו-1955, סעיף 19א(ו), כאשר בית הדין דן בבקשה להתרת יצוג על ידי עורך-דין הנמצא ביחסי פסלות מול דיין:

“רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות.”

ובאשר לנדון דנן, הדבר ברור כי הנזק שייגרם במידה ויוחלף הרכב בית הדין, הוא גדול וניכר, כמתואר לעיל, ועולה עשרת מונים על הנזק שעלול להיגרם לנתבעת באי מתן רשות לייצוג הנתבעת ע”י עו”ד [פלונית].

ועוד כתב שם כב’ נשיא בית הדין הגדול:

עו”ד (פלוני) ציין כי בקשתו הוגשה בפתח הדיון הראשון בו הופיע בפני בית הדין. אך הוא מתעלם מכך כי זהו דיון המשך לדיונים רבים אחרים שהתקיימו בהרכב בו ישב הרב (אלמוני). גם אילו לא התקיימו דיונים קודמים כלל בענינם של הצדדים, הרי המתנה “לרגע האחרון” להעלאת הטענה, אינה במקום ואינה עולה בקנה אחד עם חובותיו של עורך-דין באשר הוא עורך-דין מול הערכאות השיפוטיות. על אחת כמה וכמה כאן, שהתקיימו דיונים רבים קודמים.

ואף בנידון דנן, שהתקיים הליך לא מבוטל בפני בית דין זה, כמתואר מעלה, ניתן להסיק כנ”ל.

ועוד הוסיף שם כב’ הנשיא בתיאור הפגיעה בניהול התיק בהחלפת הדיין לבקשת הפרקליט שבתיק:

כמו כן, הנזק שייגרם לצד האחר להליך הוא ברור ועולה מאליו. החלפתו של הדיין תביא להארכת הדיונים בענינם של הצדדים, אם מחמת הדיון הראשון שיידחה ואם מחמת האפשרות הסבירה כי עקב החלפת הדיין יהיה צורך בדיונים נוספים על מנת שהדיין החדש יתערה בחומר שכבר הצטבר בתיקי הצדדים, ובפרט שכבר הוחלף דיין אחד וכנ”ל.

החלפתו של דיין בעיצומם של הליכי גירושין, בפרט כאשר כבר ניתן פסק דין המחייב מתן גט, עלולה לפגוע בצדק ובמשפט אמת. החלפתם של שני דיינים מגבירה עוד יותר את הפגיעה באינטרס הציבורי.

ואף בנידון דנן, הנזק שייגרם להליך הדיוני הוא ברור מאליו. החלפתו של הרכב בית הדין תביא להארכת הדיונים בעניינם של הצדדים, ואף עלולה לפגוע בצדק ובמשפט אמת, כולל פגיעה באינטרס הציבורי.

וכך סיים כב’ נשיא בית הדין את הכרעתו בערעור:

לאור האמור, הנני דוחה את הערעור בענין פסלות הרכב בית הדין האזורי. כפי שנאמר בהחלטת בית הדין האזורי, על המערער לדאוג לעצמו לייצוג על ידי בא-כוח אחר.

ובכן, לאור כל האמור לעיל, בית הדין אינו מאפשר את ייצוגה של הנתבעת על ידי עו”ד [פלונית], ופונה לסיוע המשפטי למנות לנתבעת ייצוג אחר. 

משכך, המבקשת רשאית לחדש בקשות שהוגשו בימים אלו על ידי עו”ד [פלונית], לשם מתן החלטות בית הדין בהן.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ל’ באדר א התשע”ט (07/03/2019).

הרב יצחק אושינסקי – אב”ד

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

× היי! במה אוכל לעזור?