מידע מקצועי

בטלות הסכם גירושין שהוכח כי נעשה למראית עין ולשם הברחה מנושים 189513-8 – ביה”ד רחובות

החלטה

התביעה

לפני בית הדין תביעת המבקש [פלוני] כדלהלן:

1.       התובע והנתבעת שניהם יהודים, נישאו זל”ז ב־1993.

מנישואין אלו נולדו להם שלושה ילדים: בן יליד 1995; בן יליד 1997 ובן יליד 2004.

2.       בתאריך 2.1.2008 הצדדים חתמו על הסכם גירושין פיקטיבי.

3.       ההסכם נחתם לאור ההסתבכות הכלכלית של התובע בשוק האפור, ורצון הנתבעת לשמר את הדירה בידי שני בני הזוג למרות החובות.

4.       במסגרת הסכם הגירושין הוסכם כי הצדדים יתגרשו, כי התובע ישלם מזונות בסך של 1,650 ש”ח בעבור כל ילד וכי האישה תקבל לרשותה באופן בלעדי את הרכב של הצדדים, את כל המיטלטלין של הצדדים וכן את כל הזכויות בדירת הצדדים שב[…]

5.       ההסכם אושר על ידי כבוד בית הדין עוד באותו היום, 2.1.2008, והצדדים התגרשו זמ”ז ביום 6.3.2008.

6.       בפועל כאמור, ההסכם נחתם באופן פיקטיבי על מנת להציג כלפי הנושים הסכם לפיו אין לבעל כל זכויות ממוניות, והוא נערך ביוזמת האישה אצל עורך דינה, לאחר שהבהירה כי אין מדובר בוויתורים כספיים אלא הסכם למראית עין בלבד. עם זאת, הצדדים המשיכו לחיות חיי נישואין לכל דבר ועניין.

7.       לצורך ההבנה, ביום אישור הסכם הגירושין, הצדדים המשיכו לחיות אחד עם השני, לישון באותה המיטה. ואף המשיכו לקיים יחסי אישות זה עם זו, כפי שהיה במשך כל שנות הנישואין.

על מנת לסבר את האוזן, הצדדים “חגגו את הגירושין” בניהול יחסי אישות עוד באותו היום.

8. הנתבעת הצהירה יותר מאחת כי ההסכם אינו אמיתי וכי הזכויות בדירה שייכות לשני הצדדים במשותף.

9. חיי הנישואין שבין הצדדים המשיכו להתקיים כפי שהתקיימו טרם החתימה על הסכם הגירושין.

הצדדים המשיכו לבלות עם משפחות הצד השני, יצאו לחופשות ולבילויים משותפים, וכאמור, ניהלו חיי משפחה של בעל ואשה לכל דבר ועניין.

יצוין כי לפני כשנתיים וחצי האישה נאלצה לעבור ניתוח להחלפת ירך, ומשפחת הבעל היא שמימנה את הניתוח מתוך ידיעה כי המדובר באשתו של בנם.

10. עוד יודגש כי לפני מועד עריכת ההסכם הפיקטיבי, ואף לאחריו, המשיכה משפחת התובע לשלם את ביטוח הבריאות של כל המשפחה, לרבות האישה.

יתר על כן, בשנת 2012 רכש הבעל לאישה רכב חדש, על חשבונו, וזה נרשם על שם האישה בלבד, והכול מתוך ידיעה משותפת כי  כל כספי הצדדים הינם משותפים.

11. באשר לילדים: באותה התקופה הילדים כלל לא ידעו כי הוריהם חתמו על הסכם גירושין, לא ידעו כי הוריהם לא נשואים, ולא חשו כל שינוי ביחס לתקופה שלפני עריכת ההסכם.

לילדים נודע לראשונה על ההסכם לראשונה לפני כשנה.

12. לפני חצי שנה, הצדדים הסתכסכו על רקע עובדות שלא ידועות לבעל בשלב זה.

בשלב זה, ביקשה האישה ליישם את הסכם הגירושין הפיקטיבי ולהשתלט על הדירה, בניגוד לדין.

[…]

17. הבעל יטען כי הסכם הגירושין הינו פיקטיבי ויש לבטלו.

הצדדים ערכו את ההסכם מתוך ניסיון להציל ממון בלבד, אולם המשיכו לנהל קופה משותפת, והמשיכו לנהל חיי זוגיות לכל דבר ועניין.

אמנם לצדדים מעולם לא היו חשבונות משותפים, אולם ניהלו קופה משותפת באופן תמידי, כאשר הבעל הוא שמשלם חשבונות וכלכלה, והאישה משלמת את המשכנתא.

הבעל אף הפקיד בידי האישה הרבה כספים במזומן על מנת שתוכל לשלם את החשבונות, למרות שהוא מעצמו קנה את הכלכלה וכן קנה את כל מוצרי הבית.

ודוק, לא היה כל הבדל ביחס לתקופה שלפני עריכת ההסכם ובין זו כיום.

18. בנוסף יטען הבעל כי בהתאם להלכה יש להורות כי גירושי הצדדים בטלים שכן הצדדים התגרשו בניגוד לדין והמשיכו לחיות זה עם זו.

כוונת הצדדים הייתה להישאר נשואים, וכך ניהלו את חייהם ואף התכוונו להביא ילד משותף נוסף.

19. לאור כל האמור לעיל, יתבקש כב’ בית הדין להורות על ביטול הסכם הגירושין וכן על ביטול הגירושין עצמם.

דיון

תוקפם של הגירושין למרות הנטען ומשמעות המשך חייהם המשותפים של הצדדים לאחר הגירושין

תחילה נבהיר שאין בהלכה דבר כזה גירושין פיקטיביים. הצדדים התגרשו בפני בית הדין ואיש מהם אינו טוען שנמסרה ‘מודעא’ שהגירושין שייעשו – יהו רק למראית העין כדי להשיג תעודת גירושין שתעזור להם שנושים לא יגבו את רכושם. לכן הגירושין חלו על כל המשתמע מכך. אומנם, מאחר שהצדדים חיו יחד אחרי הגט, סידר בית הדין ביניהם גט נוסף בסוף שנת 2014.

תוקפו של הסכם הגירושין

אלא שיש לדון בטענת הבעל לשעבר, שהסכם הגירושין שבו העביר רכוש על שם האישה נעשה רק למראית העין כדי להבריח מנושים. והראיה לדבר, שמעולם הוא לא עזב את הבית.

טענות הצדדים בעניין ההסכם כפי שעלו בדיונים ובכתבי הטענות

לגוף טענת התובע שהסכם הגירושין נעשה רק למראית העין בלבד, השיבה הנתבעת בכתב ההגנה כדלהלן:

27. אלא מאי? בסמוך לאחר הגירושין של הצדדים שב המבקש לדירת המגורים וסירב לצאת ממנה, הגם בקשות והפצרות המשיבה, תוך שהוא מנצל את כוחו הפיזי ומשתמש בילדים לשם כך. למשיבה יש לומר לא עמדו הכוחות הפיזיים והרגשיים לגרשו מהדירה, ואולם זו עמדה בדרישתה כי המבקש ייצא מהדירה ויניח לה.

28. יש לומר כי הצדדים ישנו בחדרים נפרדים בתקופת המגורים שלאחר הגירושין, וכמעט ולא היו ביניהם יחסי אישות, להוציא מקרים שהמבקש כפה על המשיבה יחסי אישות, פשוטו כמשמעו.

29. למען הסר ספק תטען המשיבה כי אין המדובר בהסכם פיקטיבי אלא בהסכם אמיתי, פרי רצון והסכמת הצדדים. ובאשר ל”ויתור” חלקו של המבקש בדירת המגורים, הרי זה נעשה במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים ושאר התחשבנויות בהם, ובשים לב כי על הדירה רבצה משכנתא שהמשיבה לקחה על עצמה לשלם במסגרת הסכם הגירושין, ולחובתו של המבקש במדור הקטינים.

30. כן יוער כי המדובר בהסכם גירושין שתנאיו סבירים ומקובלים, ואשר נעשה ברגיל בין צדדים שמתגרשים ולהם ילדים קטינים.

עד כאן מתשובת הנתבעת בכתב ההגנה.

בפרוטוקול הדיון שהתקיים בתאריך כ”ב באלול תשע”ד (17.9.14) נכתב:

מופיעים הצדדים ומציגים תעודות זהות.

הצדדים גרושים;

ב”כ התובע: עו”ד רונן וזינה; ב”כ הנתבעת: עו”ד שמעון מלכה.

ב”כ הנתבעת: הדיון קבוע – איזה ראיות הבעל לשעבר מתכוון להביא לביטול ההסכם.

ביה”ד לאישה: מתי התגרשתם?

האישה: בשנת 2008.

ביה”ד: אחרי הגירושין חזרתם לחיות יחד?

הבעל: באותו יום.

ביה”ד: לפני הגירושין גרתם יחד?

הבעל: כל הזמן.

ביה”ד: עד מתי חזרתם לגור יחד?

הבעל: עד לפני שנה.

ביה”ד: גרתם באותה דירה?

הבעל: באותה מיטה.

ביה”ד: קיימתם יחסי אישות?

הבעל: עד לפני שנה.

האישה: שקר וכזב. באותו יום לאחר הגט ביקשתי ממנו לעזוב את הבית, שיש פסק דין מהרבנות. סירב בכל תוקף לצאת מהבית.

ביה”ד: עד מתי הוא סירב?

האישה: כל הזמן הזה. לפני שנה עזבתי את הבית עם הילדים. הבנתי שהוא לא רוצה לצאת מהבית. עשיתי כל המאמצים האפשריים בעולם שיצא מהבית.

ביה”ד: עובדתית לאחר הגט גרתם יחד עד שעזב את הבית לפני שנה?

האישה: גרנו במיטות נפרדות חדרים נפרדים. סירבתי לקיים יחסי אישות.

ביה”ד: הוא אמר שהיו יחסי אישות.

האישה: גם לפני שהתגרשתי לא היו יחסי אישות. בפעמים הבודדות היה כופה עליי ועושה בי מעשה מגונים. אני לא רציתי, אני סלדתי. גם לפני הגירושין וגם אחרי הגירושין. היה סוגר עליי את הדלת בכוח.

ביה”ד: לפני כן היו יחסי אישות בכפייה וגם אחרי זה היה בכפייה?

ביה”ד : הייתם במיטות נפרדות?

האישה: כן, בחדרים נפרדים. לא רציתי. היה כופה את עצמו עליי.

ביה”ד לב”כ הבעל: כדי להוכיח את התביעה שלכם – מה אתם רוצים לעשות?

ב”כ הבעל: שש שנים עוברות, והכול בסדר.

ביה”ד: יודעים מתי הגירושין ומתי עזבו.

עד כאן מפרוטוקול הדיון.

בסיכומי האישה דחה בא כוח האישה את טענות הבעל לשעבר שההסכם היה רק באופן פיקטיבי וכך כתב:

[…]

ג. טענות מהותיות

בכתב זה תטען המשיבה כי על המבקש הנטל להוכיח טענותיו אלו וכי המדובר בנטל הוכחה כבד השווה לדרישה הראייתית הנדרשת במשפטי מרמה והונאה בהליכים אזרחיים.

16. אין אדם נאמן לומר שאינו יודע על מה חתם או שלא הבין את משמעות הכתובים או שלא דקדק בהם די הצורך.

17. כנגד טענת המבקש כי לא ידע על מה חתם קיימת החזקה לפיה אין אדם חותם אלא אם כן בודק על מה הוא חותם, קל וחומר על הסכם גירושים.

18. יתרה מכך, כלל הוא שכל הסומך על אדם ונותן בו אמון ועושה פעולה על פיו, הרי הפעולה מחייבת אותו כאילו עשאה על פי ידיעתו ודעתו שלו עצמו.

19. בעת חתימת ההסכם המבקש לא מסר שום הודעה או אמירה המעידה כי הינו חותם מתוך לחץ, ומשכך מנוע הוא מלטעון כעת כי חתימתו נעשתה מתוך לחץ.

20. המדובר בענייננו הוא בשטר מכר כנה, מאחר ומנגד “ויתורו” של המבקש על זכויותיו בדירה, ויתרה המשיבה על כתובתה ומזונותיה ואף קיבלה על עצמה את חיובי המשכנתא שעל הדירה, וכן נפתר המבקש מחיוב של 50% במדור הילדים.

21. בשטר מכר אין הולכים אחר אומדנות, ודברים שבלב אינם דברים. וזאת אף אם נאמר שאכן לא הייתה כוונתו של המבקש שלמה בעת ויתורו.

22. גם אם נניח כי “ויתורו” של המבקש דינו כמתנה, הרי שלפי פירוט ההטבות שזכה להן המבקש נשאר לו כדי חייו, מאחר וחיובו למדור הוקל מעליו ומעבר לכך המשכנתא וכו’. כאשר נשאר לנותן המתנה כדי חייו, לכל הדעות מתנתו מתנה.

23. אי אפשר לטעון כנגד שטר מקוים כי נעשה למראית עין בלבד.

24. כמו כן, אי אפשר להשביע את המשיבה, מאחר והשטר נשאר קיים כל הזמן לצורך הוכחה, וכל עוד השטר קיים אי אפשר להשביע כנגדו.

25. על פי חוק יחסי ממון, שינויו של הסכם המסדיר עניינים רכושיים בין הצדדים צריך שיעשה בכתב. ולכן, אין בחזרתו של המבקש לגור בדירת המשיבה (בחדרים נפרדים) כדי לשנות את האמור בהסכם.

26. המבקש מנסה להטעות את כבוד בית הדין ולהציג מצג שווא באומרו כי רוב חובותיו הינם בתקופת הנישואין, תוך שהוא מתכוון ‘לפני מתן הגט לחומרא’. הצדדים התגרשו [צ”ל: ההסכם אושר] כאמור בתאריך 2.1.2008 ובתקופה זו חובותיו היו מועטים, ולא היה בגודלם עד כדי  להעביר דירה על שם האישה במטרת הברחה.

27. חובותיו של המבקש לפני מועד הגירושין הינם לשוק האפור, ובחוב מסוג זה אין תועלת בהברחה.

28. כנגד חובותיו של המבקש קיימים ואף היו קיימים עיקולים, מה שמוכיח כי לא הייתה תועלת בהברחה, וכי ההסכם נעשה באופן כנה.

29. המבקש לא שילם בעד כל השנים ממועד הגירושין את חיובו למזונות, ועל כן מתבקש כבוד בית הדין לחייבו כנגד כל אותם השנים.

30. המשיבה תראה לכבוד בית הדין בכתב זה כי עמדה בהתחייבותה בהסכם ושילמה את כל חיובי המשכנתא מחשבונה.

עד כאן מתשובות בא כוח האישה בסיכומיו.

סקירת ההליכים שקוימו בעת אישור הסכם הגירושין, בעת הגירושין ובסמוך לכך

כדי לברר את טענות התובע שהסכם הגירושין נעשה מדעת שניהם רק באופן פיקטיבי נעתיק מהתיקים הישנים את הנתונים שישנם בתיקים על אישור ההסכם וההליכים ושאר הנתונים שבתיקים.

א. בפרוטוקול הדיון שנערך בביה”ד בתאריך כ”ב בטבת תשס”ח (31.12.07) נכתב:

הופיעו הצדדים, מגישים ת”ז ומזוהים.

מצהירים בפני בית הדין: אנו נשואים כארבע־עשרה שנה, נישואין ראשונים, נישאנו ברבנות תל אביב. יש לנו שלושה ילדים משותפים – בני שתים־עשרה, עשר ושלוש שנים. אנו גרים יחד ורוצים להתגרש.

האישה: מאחר ולבעלי בעיות כלכליות ונושים וזה מאיים על החיים המשותפים בבית ועקב כך יש צעקות ובעיות בית – לא היו תלונות במשטרה […] רוצים להתגרש, הוא מעביר לי את הבית על שמי בלבד. אני הכנתי הסכם.

מציגה הסכם.

הבעל: ראיתי את ההסכם ומקובל עליי.

ביה”ד: בהסכם רשום שישלם חמישה־עשר אלף ש”ח לחודש.

הבעל: אנו נשואים ארבע־עשרה שנה ואני סוכן ביטוח.

בית הדין מדבר עם הצדדים ומעיר שחסרים הרבה פרטים בהסכם.

ביה”ד: תלכו לעורך דין לערוך הסכם וברגע שיהיה לכם הסכם תתקבלו ללא מועד לדיון – בין המתדיינים ולפי האפשרויות.

החלטה

לאחר שהצדדים יכינו הסכם מסודר ויודיעו לבית הדין, בית הדין יקבלם כמקובל בפני דיין יחיד.

ב. לאחר ימים מספר באו הצדדים לאישור הסכם גירושין שבו נאמר:

[…]

4. מזונות הילדים

א. הבעל מתחייב לשלם לידי האישה למזונות הילדים וסיפוק צרכיהם השונים, כל עוד הילדים ברשותה ובחזקתה, החל מיום מתן אישור בית הדין להסכם זה ועד הגיע כל ילד לגיל שמונה־עשרה סך של 1,650 ש”ח לחודש עבור כל ילד.

ב. בהגיע כל ילד לגיל שמונה־עשרה יופסקו מזונותיו.

ג. דמי מזונות הילדים ישולמו מראש בכל עשירי לחודש ישירות לחשבון האישה או לידי האישה.

ד. דמי המזונות הקבועים בסעיף זה, יהיו צמודים לעליית תוספת היוקר החל מיום מתן פסק הגירושין ויעודכנו פעם לשלושה חודשים.

ה. קצבת הילדים המשולמת על ידי המל”ל, תשולם ותועבר ישירות לידי האישה ודמי הקצבה לא יחושבו כחלק מתשלום המזונות.

ו. בנוסף לאמור לעיל מתחייב הבעל לשאת בהוצאות טיפולים אורתודנטיים לילדים.

ז. הצדדים מתחייבים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הרפואיות של הילדים אשר אינן מכוסות על ידי קופת חולים לרבות טיפולים פסיכולוגיים, רופאים פרטיים וכו’.

[…]

10. מכונית

מכונית מסוג פיאט שנת 1998 ואשר על שם האישה תישאר בבעלותה הבלעדית.

[…]

13. הדירה

הבעל מוותר לטובת האישה על כל זכויותיו בדירה ב[…]

האישה תשלם תשלומי המשכנתא שעל הדירה.

הבעל מתחייב לחתום על כל המסמכים הדרושים לביצוע העברת חלקו בדירה ורישומו על שם האישה לרבות ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר שיסמיך את האישה לפעול בשם הבעל בכל הכרוך בכך.

14. העדר תביעות

עם ביצוע הוראות הסכם זה וסידור הגט בין הצדדים מצהירים בזה הצדדים כי אין להם ולא יהיו להם, זה כלפי זה, כל תביעות ו/או מענות מכל מין וסוג שהוא הקשורים ו/או הנובעים מקשר הנישואין שביניהם, מלבד אלו המפורטים בהסכם זה, ובכפוף לכך מוותרת האישה על מזונותיה וכתובתה מיום סידור הגט ואילך.

15.

עם מתן הגט יפנה הבעל את הדירה.  

ג. בכ”ה בטבת תשס”ח (3.1.2008) חתם הבעל על תצהיר:

1. עם מתן הגט מאשתי אעזוב את הדירה ב[…] ואעבור להתגורר עם אמי בתל אביב.

2. אני מצהיר כי זהו שמי, זו חתימתי וכי תוכן תצהיר זה אמת ונכון.

ד. בא’ בשבט תשס”ח (8.1.2008) באו הצדדים לבית הדין ועשו תיקון להסכם, כאמור בפרוטוקול:

הופיעו הצדדים.

מבקשים להוסיף בהסכם כי הזכויות בדירה יועברו לטובת האישה.

בית הדין נוכח ששני הצדדים מבינים את המשמעות הברורה של הדברים. ואמנם כך הייתה הכוונה בזמן החתימה הקודמת.

בית הדין מתקן ההסכם כמבוקש והצדדים חותמים עליו.

ביה”ד: נוציא אישור הסכם חדש כמבוקש.

ה. הצדדים הוזמנו לגט לתאריך כ”ט באדר א’ תשס”ח (6.3.2008) ובתאריך זה התגרשו.

העולה מהאמור – ניתוח העובדות והטענות

הנתונים המראים שהסכם הגירושין נעשה רק באופן פיקטיבי:

א.        בתאריך כ”ב בטבת תשס”ח (31.12.07) הצדדים באו לדיון והציגו הסכם גירושין שבו נכתב שהבעל מוותר על הדירה לטובת אשתו, וישלם לה למזונות ילדיו 15,000 ש”ח לחודש.

לפי הנתונים הידועים לנו על מצבו הכלכלי של הבעל באותה עת, נראה שהסכם זה נועד רק להבריח את הדירה מנושים, וכן נועד להבריח שכל הכנסה שתהיה לבעל בעתיד לא יוכלו לגבות ממנה חוב כלשהו.

תשלום של חמישה־עשר אלף ש”ח לחודש למזונות שלושה ילדים אינו מקובל  גם אצל אנשים עם הכנסה יפה (מלבד אצל עשירים גדולים). ובוודאי שאינו סכום מקובל אצל אדם שנקלע לחובות ויש לו נושים (באותו דיון עצמו ציינה האישה שיש לו חובות ונושים). חיובי מזונות שכאלה ודאי נועדו להברחה מנושים.

ב.         הדיין (הרב שמן) אמר לצדדים שחסרים הרבה פרטים בהסכם, וצריך להביא הסכם שבו יפורטו כל הדברים.

הצדדים מיהרו לעורך דין (כנראה בכ”ג בטבת תשס”ח – 1.1.2008) שהכין להם הסכם שתאריכו   2.1.2008 – כ”ד בטבת תשס”ח. כפי הנראה הצדדים אמרו לעורך הדין שב־2.1.2008 הם יהיו בבית הדין לאשר את ההסכם.    
הצדדים הגיעו לבית הדין בכ”ד בטבת תשס”ח (2.1.2008). בית הדין אישר את ההסכם וקבע להם תאריך לגט לכ”ט באדר א’ תשס”ח (6.3.2008).  ביה”ד אומר לצדדים שדרוש שהם יגורו בדירות נפרדות ויגישו מסמכים המאשרים דבר זה.

בכ”ה בטבת תשס”ח (3.1.2008) חתם הבעל על תצהיר בפני עורך דין שעם הגירושין יעזוב את הדירה ויעבור לגור בבית אימו.

ג.         בהסכם הגירושין המתוקן התחייב הבעל לשלם לאשתו למזונות הילדים 1,650 ש”ח לילד – לשלושת ילדים: 4,950 ש”ח – סכום זה צמוד למועד כתיבת פסק דין זה הוא 5,817 ש”ח. בנוסף לכך התחייב הבעל מחצית מההוצאות הרפואיות.

בעל שנותן מחצית דירה לאשתו, ובמצב כלכלי כמו שהיה לו – עם חובות ונושים – אינו מתחייב סכומים כאלו למזונות ילדיו.

ד.         בנוסף לאמור לעיל: הבעל לא עזב את דירת המגורים והמשיך לגור בבית כשש שנים (האישה אישרה נתון זה בדיון הראשון שהתקיים בתביעת הבעל לבטל את הסכם הגירושין). ואף שהאישה טענה שדבר זה נעשה בניגוד לרצונה, והם גרו בחדרים נפרדים – זה אינו משנה את התמונה הכללית, כפי שפורט לעיל וכפי שיפורט להלן. בנוסף לכך הבעל מכחיש את דבריה ומי אומר שהיא נאמנת.

ה.        בנוסף לכך שהבעל גר בבית שש שנים – לדברי האישה, בתקופה זו הבעל לא שילם למזונות ילדיו, היא לא תבעה אותו ולא הגישה את הסכם הגירושין לגבייה בביטוח לאומי.

ו.         האישה לא טענה שבתקופה זו הבעל לא אכל מהמזונות שהיא הכינה לילדים, ולכן אנו צריכים להסיק שהבעל אכל מהמאכלים שהיא בישלה לילדים.

האישה טענה שהיא שילמה את המשכנתא – וכך עולה מדפי חשבון הבנק שלה – סך של 2,500 ש”ח לחודש. ההכנסות שלה מביטוח לאומי 4,300 ש”ח לחודש, היא טענה שעבדה במשק בית והשתכרה כ־2,000 ש”ח לחודש ומסכומים אלו התפרנסו היא, בעלה ושלושת ילדיה.

הבעל טען שכל השנים הללו אימו ואחיו תמכו בו והעבירו כספים למשפחה. כמו כן נתנו לבעל תלושים וכספים לקנות מזון בסופרמרקטים.

לאור הנתונים דלעיל אנו חייבים לקבל את טענת הבעל שבאותה תקופה, הוא הביא סכומי כסף נכבדים – לכן לא סילקה האישה אותו מהבית, ולכן כל השנים האישה לא הגישה לגבייה בהוצאה לפועל את הסכם הגירושין שבו התחייבות לתת כ־4950 ש”ח לחודש למזונות הילדים.

ז.        רכישת הרכב וכו’: בשנת 2012 נתנה אם הבעל 80,000 ש”ח לצורך רכישת רכב. הרכב נרשם על שם האישה, אם כי הקנייה בוטלה ולמעשה הבעל פדה את הצ’ק מאוחר יותר.

עם זאת מודה האישה כי אם הבעל שילמה ביטוח רפואי ומימנה טיפולים מאוחרים לניתוח וכן באה לבקר אותה לאחר הניתוח, אם כי מכחישה השתתפות בתרופות.

ח.        נעיר כי בדיון בי”ט באדר א’ התשע”ו (28.2.16) טענה האישה כי לאחר ההסכם לא ביקרו בבית אימו של הבעל לנוכח סירובה של האם כי הוא גנב אותה. לכאורה מכאן הודאה שההסכם פיקטיבי וחיי הנישואין התנהלו כמו לפני הגט.  

סיכום

מכל הנתונים דלעיל עולה שהסכם הגירושין כולו נעשה רק להברחת ממון. בעת עריכת ההסכם, וגם לאחריו, התנהגו הצדדים בהתאם לכך שישתמשו בו רק בעת שנושים יבואו וירצו לגבות מהדירה.

מסקנה

לאור האמור לעיל הסכם הגירושין בטל מעיקרו במה שנוגע להעברת הדירה על שם האישה ובמה שנוגע להתחייבות הבעל למזונות הילדים אחר הגירושין.

מה בין נידוננו למקרים שבהם לא התקבלה טענה שהסכם נעשה רק למראית עין ולהברחת ממון?

הרינו להבהיר שניתנו פסקי דין בענייני הסכמי גירושין שנטען עליהם שנעשו רק להברחה – פסק דין בבית הדין אשקלון בתיק מספר 23777/4 ופסק הדין מביה”ד הגדול בתיק מספר 1013683/1. אולם שם, באותם תיקים, האישה ויתרה על מזונות הילדים תמורת קבלת הדירה, ובתיק שלנו –האישה לא ויתרה, ועוד שהבעל התחייב לה למזונות הילדים לאחר הגירושין סכומים גדולים ביותר, שלא היו מתאימים למצבו הכלכלי. 

משמעות בטלות ההסכם נוכח העובדה שהגירושין עצמם חלו

ברם לעיל כתבנו שהגירושין חלו. והיות שכל הסכם הגירושין נעשה רק לצורך הברחה, הרי האישה לא מחלה על כתובתה והיא זכאית לגבות את הכתובה.

הבעל התחייב בכתובה שאם יגרש את האישה היא תגבה כתובתה, והיא זכאית לגבות את הכתובה שהיא בסך 500,000 ש”ח. (נציין כי הסכום שנכתב בכתובה 500,000 ש”ח נכתב בתאריך כ”ג באלול תשנ”ג – 9.9.93 הצמדת סכום זה למדד – אם ייקבע שיש להצמידו – נותנת 1,200,000 ש”ח, כמו כן בשעתו היה שווה סכום זה ל־173,500 דולר ששוויים כיום 624,600 ש”ח.)

לגבי שווי הדירה טענה האישה:

ערך הדירה בשנת 2008 היה 1,200,000 ש”ח. יתרת המשכנתא נכון לינואר 2008 הינה 385,000 ש”ח.

ערך הדירה כיום 1,800,000 ש”ח. סכום המשכנתא שנותר לתשלום הוא 156,000 ש”ח.

הבעל טען:

בשנת 2008 הדירה הייתה שווה כ־1,500,000 ש”ח והמשכנתא שהייתה מורכבת משלוש הלוואות הייתה בסך כולל של 446,005 ש”ח המורכבים מ־228,112 ש”ח ועוד 146,942 ש”ח ועוד 70,951 ש”ח.

בשנת 2018 שווי הדירה עומד על כ־2,450,000 ש”ח כאשר המשכנתא בגין שלושת ההלוואות הינה 157,066 ש”ח המורכבים מ־110,402 ש”ח ועוד 29,962 ש”ח ועוד 16,702 ש”ח כאשר את רובה שילמה אם האיש כפי שהעידה והוגשו כל הקבלות והאישורים.

לטענותיו צורפו אישורי הבנק והערכת שווי הדירה ע”י “רימקס”. 

מסקנות ומתן הוראות

א.   לאור האמור לעיל, שהסכם הגירושין משנת 2008 בטל, הצדדים יוכלו להגיש לבית הדין את דרישותיהם זה כנגד זה כדי שבית הדין יכריע בשאלות שנוצרו עקב המצב החדש שנוצר, כגון:

1. תשלומי המשכנתא ששולמו בעת שגרו יחד, ואחרי שנפרדו;

2. מזונות הילדים;

3. ההשתמשות בדירה לאחר שנפרדו;

4. תביעות אחרות שנוצרו עקב המצב החדש שנוצר עקב פסק הדין.

ב.         לאור זאת פוסק בית הדין:

1. ויתור הבעל על חלקו בדירה ונתינתו לטובת האישה בטל והדירה שייכת לשניהם.

2. הבעל רשאי לדרוש הפחתת חיובי מזונות הילדים למזונות ריאליים, לפי הכנסותיו ורכושו.

3. הצדדים יגישו סיכומים בשאלה כמה האישה זכאית לגבות מהדירה מחמת חוב הכתובה.

4. זכות כל אחד מהצדדים להגיש במקביל לבית הדין בכתב עד לתאריך כ”ט בתמוז תשע”ח (12.7.2018) את תביעותיו ודרישותיו בשאלות שנוצרו עקב המצב החדש שנוצר וכמפורט לעיל.

5. זכות כל אחד מהצדדים להגיש את תגובתו עד לתאריך י”ט באב תשע”ח (31.7.2018).

ניתן ביום י”ב בתמוז התשע”ח (25.6.2018).

הרב נחום שמואל גורטלר – אב”ד         הרב יהודה שחור                            הרב ציון אשכנזי

אל תיתן לחששות שלך לעצור אותך. אתה יכול לייצג בביטחון ובהצלחה בכל בתי הדין!

למידע נוסף מלא פרטים ואנו ניצור עמך קשר בהקדם

× היי! במה אוכל לעזור?