בוררות בין צדדים לסכסוך משפטי (לעומת גישור או פישור), היא הליך בו משמיעים הצדדים טענותיהם בפני בורר בהליך שהוא פחות פורמאלי מבית משפט, ובתום שמיעת טענות הצדדים או עורכי דינם, יוציא הבורר פסק-בוררות אשר יחייב את הצדדים אף יותר מפסק-דין של בתי משפט. תוקף פסק בוררות חזק מפסק של שופט, כפי שיוסבר בהמשך.

סכסוך משפטי יתנהל בהליך בוררות רק אם 2 הצדדים לסכסוך הסכימו לכך. בהעדר הסכמה, תנוהל תביעה בפני בית משפט. צדדים להסכם מסחרי נוהגים להכניס סעיף בוררות לפיו במקרה של סכסוך ביניהם הוא יוכרע בפני בורר שימונה על ידי ראש לשכת עורכי הדין או שהם ממנים מראש בורר ביניהם כבר בשלב כריתת ההסכם. לחילופין, כשמתפתח סכסוך בין צדדים, ושני הצדדים אינם מעוניינים כי הסכסוך יהפוך לפומבי, הם מסכימים להעבירו להכרעת בוררות ביניהם.

נהוג כי צדדים להסכם עסקי מוסיפים סעיף בוררות, על-פיו הם מסכימים מראש כי אם יפרוץ ביניהם סכסוך, תימסר הכרעתו לבורר מוסכם, ובאין הסכמה לגבי אישיות הבורר, הוא ימונה על ידי ראש לשכת טוענים רבניים. חתימה על סעיף בוררות מעין זה מהווה שטר בוררות בסכסוך עתידי אשר טרם פרץ. במקרה כזה, לא יוכל צד לסרב להתדיין בפני הבורר. לכל היותר, יוכל לדרוש, בטרם החלה בוררות, כי הבורר יוחלף, מטעמים כאלה או אחרים. מצד שני, הצד התובע לא יוכל לפנות לבית הדין אלא יאלץ לפנות בדרך של בוררות בין הצדדים. במקרה זה תחל בוררות בפניה לבורר המוסכם. לעיתים, לאחר הגשת תביעה, ממליץ בית הדין לצדדים להתדיין בפני בורר, כדי לקצר את ההליך ולהגמיש אותו. אם 2 הצדדים מסכימים לכך, ימנו לעצמם בורר המוסכם על 2 הצדדים, ובאין הסכמה, ימנה השופט את הבורר.

בדרך כלל, יעוכבו ההליכים בפני בית הדין עד אשר הבורר ידווח לבית המשפט על סיום ההליך בפניו. בשלב זה יתבקש בית המשפט לאשר את פסק הבוררות ולהפכו לפסק-דין לכל דבר אשר ניתן לפתוח באמצעותו תיק הוצאה לפועל כנגד הצד שהפסיד בבוררות. בפגישת בוררות הראשונה, יוסכם כיצד יתנהל הליך בוררות: תצהירים, חקירות עדים, הקלטת הליך בוררות, שכר הבורר וכיו’ב. בעקרון, בורר אינו כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות או לסדר הדין האזרחי, אלא אם הוסכם אחרת, מראש, בהסכם בוררות. החל מאותו מועד, ישטחו הצדדים את תביעותיהם וטענותיהם המשפטיות בהליך שאינו פורמאלי כמו בבית משפט, ולבסוף טוענים רבניים של הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב. אם צד להליך בוררות לא יתייצב לאחד הדיונים, יהיה הבורר הוא רשאי להמשיך ולנהל את בוררות בלעדיו. מלבד מקרה קיצוני כזה, לא ישוחח הבורר עם מי מהצדדים או עם העדים שלא בנוכחות הצד האחר. השיחות היחידות שהבורר עשוי לנהל עם באי כח הצדדים הן לכל היותר, שיחות פורמאליות, של תאום פגישות וכו’, אשר מן הראוי כי יבוצעו באמצעות מזכירתו של הבורר. במקרה שצד לסכסוך אינו משלם את שכר הבורר הוא יהא רשאי להפסיק את ההליך או להתנות את מסירת פסק-הדין בתשלום היתרה החסרה. על פי החוק, בוררות אורכת 3 חודשים אלא אם האריך הבורר את התקופה ב-3 חודשים נוספים. בהסכמת הצדדים תימשך בוררות גם לאחר ששה חודשים. במהלך בוררות רשאי מי מהצדדים לפנות לבית משפט בבקשות שונות ובית משפט רשאי להעביר בורר מתפקידו בתנאים מסוימים, כאשר איננו זוכה לאמון הצדדים, או כאשר התנהגותו גורמת לעינוי דין או כשנבצר ממנו למלא את תפקידו.

בתום בוררות, רשאי כל צד להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי (או לבית המשפט בו החל הדיון טרם מינוי הבורר), לביטול פסק בוררות או בקשה לאשר את פסק בוררות. אם אף אחד מהצדדים לא מגיש בקשה כלשהי לאישור פסק בוררות או לביטול פסק בוררות, יהפוך פסק בורר למאושר, לאחר 45 יום. היתרון (והחיסרון) של פסק בוררות הוא כי אין לערער עליו בפני שום ערכאה שיפוטית: בחוק הבוררות קיימת רשימה סגורה של עילות בגללן יבטל בתי משפט פסק בוררות. רובן ככולן מתארות מקרים קיצוניים אשר נדיר שיתקיימו במציאות, ולכן ניתן לומר כי, למעשה, פסק הבוררות הוא סופי. יחד עם זאת, אין הגבלת זמן להגשת בקשה לתקן טעות טכנית בפסק בוררות כמו שגיאת כתיב, טעות בחישוב וכו’. לגבי טעויות לא “טכניות” בפסק בוררות, קיימת הגבלת זמן להגשת בקשת התיקון והיא תוך 30 יום מיום מתן פסק בוררות או מיום המצאתו לצדדים. על בורר לא חלה חובת הנמקת פסק בוררות כמו בפסקי דין של בית המשפט, אלא אם נקבע אחרת מראש בהסכם בוררות.

כעקרון אין לערער על פסק בוררות יחד עם זאת- קיימות מספר עילות לביטול פסק בורר שניתן כפסק סופי. קיים מסלול של ערעור על פסק הבורר בפני בורר אחר או 3 בוררים, בתנאי שהוסכם על כך בהסכם הבוררות המקורי.

במסלול הרגיל, כעקרון, לא ניתן לערער על פסק בורר אלא אם הסתבר שהבוררות התנהלה בניגוד למספר כללים הקבועים בחוק הבוררות.המטרה והיתרון הם לשים קץ להתדיינות בין הצדדים לאחר דיון קצר וממצא. החיסרון כמובן שבמקרה של טעות מהותית בפסק, לא ניתן לערוך בו תיקונים. סעיף 24 לחוק הבוררות קובע רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לבטל פסק בוררות בפני בית המשפט המחוזי:

בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין (בחוק זה – בקשת ביטול), לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, מאחת העילות האלה:

בוררות במסלול אפשרות ערעור במסלול אפשרות ערעור על פסק הבוררות, יוכל בעל דין שמאמין שנפלו טעויות מהותיות בפסק הבוררות לערער עליו. הערעור ידון בפני בורר אחר או בפני 3 בוררים’ כפי שיוסכם בין הצדדים בהסכם הבוררות.

פישור גישור מצד אחד ובוררות מצד שני, הם הליכים משפטיים שמקיימים צדדים לסכסוך משפטי מחוץ לבתי המשפט. מה האינטרס של הצדדים לפנות להליכים אלו: מהם גישור פישור בוררות?

הליכי גישור פישור או הליכי בוררות מהירים ביותר לעומת דיון בבית משפט; הליכי גישור פישור והליכי בוררות אינם פורמליים; הליכי גישור והליכי בוררות גמישים יותר מהליכי בית משפט. הליכי פישור גישור או הליכי בוררות אינם פומביים ומתנהלים בחדרי חדרים אצל הבורר; הליכי פישור גישור או בהליכי בוררות ניתן לשמור פרטים חסויים אשר שני הצדדים אינם מעוניינים שיפורסמו; כתוצאה מכך, בהליכי פישור גישור או הליכי בוררות רשויות המס השונות לא יעודכנו לגבי ההליכים בין הצדדים; בין פישור לגישור:בפועל, אין הבדל בין פישור וגישור. נהוג לעשות שימוש בביטויים מגשר או גישור בהקשר של יישוב סכסוך בענייני גירושים, בעוד שבסכסוכים אזרחיים או כספיים נהוג להשתמש במילים, מפשר ופישור. הליך בוררות: אמנם ניהול הליך הבוררות הפחות פורמלי, כמו בפישור וגישור, אך הליך זה אינו דומה ובעיקר בתוצאות ההליך המחייבות את הצדדים שונות במהותן. נתחיל בגישור.